בני הזוג ביקשו לבטל את מינוי בנם ואשתו, שגרים בנחלה. הם טענו כי לא הבינו את המסמכים ושהם יכולים להתחרט כי בנם לא מטפל בהם או במשק. הטענות נדחו בשתי ערכאות
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה ערעור שהגישו הורים על פסק דין של בית המשפט למשפחה בקריות שקבע כי מינוי בנם כבן ממשיך תקף. ההורים חתמו על המינוי לפני כ-10 שנים. בשנים האחרונות פרץ בין הצדדים סכסוך וכיום יש ביניהם נתק. ההורים טענו כי הם רשאים לבטל את המתנה וכי לא הבינו את משמעות המינוי. השופטים לא מצאו בסיס לטענות והדגישו את הסתמכות הבן ואשתו על הההליך.
ההורים סיפרו שב-1998 התירו לבנם לבנות בית מגורים בשטח הנחלה ולגור לצדם, כדי שיסייע להם בערוב ימיהם.
לטענתם, ב-2013 חתמו על מסמכים בעקבות מצג שווא של הבן שאמר להם כי חתימתם נדרשת כדי שיוכל להיבחר כחבר אגודה. הם הוסיפו כי לא ניתן להם הסבר או ייעוץ על ידי נציגי הסוכנות היהודית, כי הם לא קיבלו ייעוץ משפטי כנדרש וכי הם לא הבינו את תוכן המסמכים.
לדברי ההורים, רק ב-2016 כשכבר הסתכסכו עם בנם ואשתו גילו לראשונה כי הוחתמו על מסמכי "בן ממשיך" שמשמעותם מתן התחייבות בלתי חוזרת והעברת הנחלה לאחר פטירתם לבנם.
ההורים עתרו לביטול המינוי בשל העדר גמירות דעת מצידם ופגמים שונים שנפלו לדבריהם בתהליך המינוי. הם הוסיפו כי מינוי "בן ממשיך" הוא הסכם מתנה שלצדה תנאי מפסיק, לפיו על מקבל המתנה לגור עם ההורים, לסייע להם, לדאוג לצרכיהם ולצרכי המשק. לטענתם, תנאי זה אינו מתקיים שכן קיים בין הצדדים נתק ממושך.
הבן ואשתו טענו מנגד כי הם הסתמכו על המינוי ולקחו משכנתה לבניית ביתם ומבנים נוספים בנחלה. הם ציינו כי חתימות ההורים על מסמכי המינוי בוצעו במספר מועדים שונים באופן המרוקן מתוכן את טענתם לפיה הם הוחתמו פעם אחת ובלא ידיעתם. מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת של ההורים כלפי בנם.
בית המשפט למשפחה דחה את תביעת ההורים לביטול המינוי. הוא השתכנע כי להורים ניתנו כל ההסברים על ידי נציגת הסוכנות היהודית. כמו כן נקבע שההורים לא שכנעו שהם לא היו מודעים למשמעות המושג "בן ממשיך" או לתוצאות התהליך. משקל מכריע ניתן גם להסתמכות הבן ואשתו על המינוי ולכך שהם עבדו בעבר במשק באופן תדיר אך בעקבות פרוץ סכסוך בין האחים דעכה העבודה הקשורה במשק והנתבע פנה לעבודה נוספת מחוץ לגבולות המשק.
בערעור טענו ההורים כי בהינתן מערכת היחסים העכורה בינם לבין בנם המינוי פוגע קשות באיכות חייהם.
טענות סותרות
השופטים סארי ג׳יוסי, עפרה אטיאס וניצן סילמן דחו את הערעור. הם לא מצאו לנכון להתערב במסקנת בית המשפט שלפיה רצון ההורים להעביר את המשק לבנם לא נוצר יש מאין, אלא היה קיים עוד קודם לכן וקיבל ביטוי בשתי צוואות שונות שנחתמו על ידם. הם ציינו שהורים גם לא הוכיחו שהוחתמו בעל כורחם על מסמכים מינוי "בן ממשיך" מבלי שהבינו את משמעותם.
עוד כתבו השופטים כי טענות ההרים בעניין אי הבנת המסמכים עליהם חתמו אינה עולה בקנה אחד עם הטענה בדבר קיומו של תנאי מפסיק והם לא רשאים לטעון טענות עובדתיות סותרות.
הם הוסיפו כי מחומר הראיות עולה שההורים בהתנהלותם כלפי בנם ואשתו יצרו מציאות שאינה מאפשרת לאחרונים להמשיך לסייע להם ולטפל במשק. השופטים הבהירו שבית המשפט למשפחה קבע כממצא עובדתי כי הבן ואשתו עשו כל שביכולתם כדי לשמור על קשר תקין עם ההורים, בעוד ההורים מצידם לא נקפו אצבע כדי לנסות ולהשיב את הקשר הקרוב ששרר בעבר בין הצדדים.
ההורים חויבו בהוצאות בסך 15,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד צביקה גלזר עוסק בנחלות ומשקים במושבים וקיבוצים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.