אף שאין ראיות המצביעות בבירור על שלילת כשרותה של המנוחה לצוות, השופטת קבעה שישנם סימני שאלה רבים בנוגע לנסיבות עריכת הצוואה לטובת בנה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קיבל לאחרונה התנגדות של אחיות לקיום צוואת אימן. לטענת המתנגדות, הצוואה שמנשלת אותן כליל מירושת האם ומעניקה כמעט את כולה לאחיהן, נערכה באופן פסול הגורר את בטלותה. השופטת אפרת ונקרט קבעה כי חרף העובדה שהמתנגדות לא הציגו ראיה נחרצת המעידה כי אימן איבדה את כשירותה בסמוך לעריכת הצוואה, קיימות תהיות רבות בנושא שבשלן יש לפסול את הצוואה ולהוציא צו ירושה על פי דין.
מדובר בצוואה שנערכה במהלך ספטמבר 2017, יומיים לאחר שהמנוחה – אימם של הצדדים – קמה מהשבעה על אביהם, בעלה. בהתאם להוראות הצוואה, הבן (מבקש קיום הצוואה) הוא היורש הכמעט בלעדי של אמו. בין היתר נכתב בצוואה כי בנותיה של המנוחה, המתנגדות בהליך, אינן יורשות אותה וכי המנוחה לא מותירה להן דבר.
לאחר מות האם פנו הצדדים לבית המשפט. הבן ביקש לקיים את הצוואה ואילו אחיותיו עתרו לבטלה. לטענתן, מדובר בצוואה פסולה מן השורש שנוגדת את השקפת עולמה של המנוחה.
בין היתר טענו המתנגדות כי החל משנת 2013 חלה הרעה משמעותית במצבה הפיזי והקוגניטיבי של אמן, כאשר חודשים ספורים לפני עריכת הצוואה היא אף אושפזה בבית החולים בעקבות אירוע מוחי. לטענתן הצוואה נעשתה תחת לחץ וכפייה מצד המבקש בזמן שאימן לא הייתה צלולה ולא הבינה על מה היא חותמת ועל כן דינה להיפסל.
מנגד טען המבקש כי בתקופת עריכת הצוואה האם הייתה צלולה לחלוטין, והצוואה נערכה ונחתמה ביוזמתה ומרצונה החופשי.
צוואה אינה מעשה ספונטני
השופטת ונקרט ציינה שהמתנגדות לא הוכיחו שהמנוחה הייתה בלתי צלולה בזמן עריכת הצוואה, והסתפקו בהצגת מסמך בודד מיוני 2017 – שלושה חודשים לפני החתימה – שלפיו היא סבלה מירידה קוגניטיבית ובלבול.
לדברי השופטת, לא די במסמך הזה כדי לבסס טענה לחוסר כשירות, במיוחד לאור עדויות של גורמי מקצוע שלפיהן המנוחה הייתה כשירה.
ואולם, בהמשך כתבה השופטת שנסיבות עריכת הצוואה מעלות תמיהות וחשש אמתי בנוגע לאותנטיות שלה. כך למשל, בדיון למינוי אפוטרופוס אליו זומנה המנוחה מספר חודשים לאחר עריכת הצוואה הביעה השופטת יוכבד גרינוולד-רנד שדנה בתיק דאגה אמתית למצבה.
בין היתר נכתב בפרוטוקול הדיון כי המנוחה לא הבינה לאן היא מובאת ולאיזה צורך, וסברה שהיא נמצאת בקופת חולים. במעמד אותו דיון השופטת אף סברה שיש למנות למנוחה בדחיפות אפוטרופוס חיצוני.
לדברי השופטת ונקרט, מדובר בראיה מזמן אמת המלמדת שבאותה תקופה המנוחה לא הייתה מסוגלת לנהל את ענייניה והבנתה הייתה לוקה בחסר.
תמיהה נוספת שהעלתה השופטת הייתה בנוגע לדרך החתימה על הצוואה. מהעדויות עלה שהמנוחה הגיעה לעורך הדין מבלי לקבוע פגישה ולצורך מטרה אחרת בכלל (מתן הרשאה למבקש לפעול בחשבונה), כאשר לפתע היא הוחתמה על צוואה, לכאורה לבקשתה.
"צוואה אינה מעשה ספונטני", כתבה השופטת, "ומתקשה אני עד מאוד לקבל גרסה זו לפיה המנוחה החליטה בו ברגע לעשות צוואה והצוואה הוכנה על ידי עו"ד כבר במהלך הפגישה ואף נחתמה לאלתר".
בנסיבות אלה, ההתנגדות לצוואה התקבלה והשופטת הורתה על הוצאת צו ירושה אחר המנוחה. המבקש חויב בהוצאות המתנגדות בסך 45,000 שקל.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אפרת יוסים
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.