אב לשתי בנות, שחשד שאשתו בוגדת בו, ביצע בדיקה גנטית בחו"ל שהוכיחה לכאורה כי הבנות לא שלו. הוא נפרד מהאישה וניתק את הקשר עם הבנות, ואז ביקש לערוך בדיקת רקמות גם בארץ כדי לשלול את אבהותו באופן רשמי. ביהמ"ש לא התרשם מטענותיו.
גבר יהודי התחתן עם אישה חסרת דת בנישואין אזרחיים, ונולדו להם שתי בנות. בשלב מסוים החל הגבר לחשוד שאשתו בוגדת בו ללא הרף עם גברים אחרים. החשדות גברו עד כדי כך, שערך בדיקה גנטית במעבדה פרטית בחו"ל כדי לבדוק אם בנותיו, בנות 7 ו-5, אכן שלו. תוצאות הבדיקה המיטו עליו את השמיים: הוא לא האב הביולוגי של הבנות.
זקוק לייעוץ בנושא אבהות?
פנה לעורך דין דיני משפחה
זמן קצר לאחר מכן בני הזוג נפרדו, והאב אף ניתק את הקשר עם הבנות. מאחר שהבדיקה שערך בחו"ל אינה קבילה בארץ, הוא ביקש מביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה לערוך בדיקת רקמות כדי שיוכל לפעול לשלילת אבהותו.
פקידת הסעד, שהגישה בתיק תסקיר הודיעה שלבנות ייגרם נזק קשה אם תיערך בדיקה שתגלה כי התובע אינו האב הביולוגי שלהן.
למקרא דבריה, החליט ביהמ"ש לדחות את התביעה. נקבע כי זכותו הלגיטימית של התובע לדעת אם הוא אבי הקטינות אינה גוברת על טובת הבנות.
האב ערער לביהמ"ש המחוזי בחיפה וטען כי אין חשש לפגיעה כלשהי בקטינות, משום שאין חשש לממזרות כי הן חסרות דת (כמו אמן). לדבריו, גם לבנות יש זכות לדעת מיהו אביהן הביולוגי ותוצאות הבדיקה שערך בחו"ל מצדיקות את ביצוע הבדיקה בארץ. עוד הוסיף, כי אם יתברר שהוא האב הביולוגי, הוא יחדש את הקשר עם הבנות ויהיה להן לאב.
האם השיבה, כי האב הגיש את התביעה רק כדי להתחמק מתשלום מזונות לבנות והכחישה את הטענה שבנותיה נולדו כתוצאה ממעשי בגידה. האם הביעה התנגדות לעריכת הבדיקה, מהחשש שמא בנותיה ייפגעו ותתגנב לליבן תחושה שהן ממזרות.
חשש לא מוצדק
השופט חננאל שרעבי קבע, כי אין להתערב בפסיקתו של ביהמ"ש למשפחה.
לפי השופט, המערער גידל את הבנות לאורך שנים ואף דאג כי יירשמו כבנותיו בתעודת הזהות, ובכך הוא הודה באבהותו כלפיהן באופן עקבי ומתמשך. השופט הוסיף וקבע, שאינו יכול להורות על בדיקת רקמות הרת גורל בהסתמך על תוצאות הבדיקה הלא קבילה שערך המערער בחו"ל ללא צו שיפוטי וללא הסכמת האם.
השופט הבהיר כי לא ניתן לתבוע שלילת אבהות ללא סיבה ממשית. בהקשר זה ציין השופט את ממצאי ביהמ"ש למשפחה, לפיהם נסיבות החיים המשותפים של הצדדים מעידות כי אין ספק שהמערער הוא האב הביולוגי של הבנות: בהיריון הראשון עברה האם הזרעה מזרעו, ולהיריון השני היא נכנסה בתקופה שבה השניים ניסו להביא ילדים, והמערער הודה בכך.
השופט התריע על כך שקבלת הערעור עלולה להפוך בקשות לבדיקת רקמות לצורך שלילת אבהות לכלי זמין יתר על המידה, באופן שעלול להיות מנוצל לרעה. לכן, השופט דחה את הערעור והשופטות ריבי למלשטריך-לטר ושושנה שטמר הצטרפו להחלטה. לא נקבע צו להוצאות.
טענות בגידה בין בני זוג עלולות להוביל למדרון חלקלק של הצפה בתביעות לאבהות או לשלילת אבהות על כל צעד ושעל. ברור שלתביעות אלה השלכות הרות גורל על חיי הילדים. בית המשפט מזהיר מפני הפיכת הכלי של בדיקת רקמות לזמין מדי, באופן שצדדים ינצלו אותו לרעה ויפעלו משיקולים זרים. בית המשפט חזר והדגיש כי כאשר חקר האמת אינו עולה בקנה אחד עם טובת הילד – טובת הילד לעולם גוברת.
* עו"ד אורנה גלברד עוסקת בדיני משפחה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.