בעבר רכשה האישה ביטוח "מוות בתאונה". חברת הכשרת היישוב טענה שהמקרה לא נחשב "תאונה". השופט דחה את טענותיה והבהיר: הנתבעת ידעה על מצבה הבריאותי של המנוחה, ואינה יכולה להתנער מכך בדיעבד.
קשה להאמין שבריכת ילדים קטנה שעומקה פחות ממטר יכולה להפוך למלכודת קטלנית ולגרום לרע מכל, אך כך אירע בשנת 2008, כשאישה שיחקה בבריכה שבחצר ביתה עם בתה בת השלוש וחצי.
האישה הייתה חולת אפילפסיה וככל הנראה סבלה מהתקף פתאומי וקשה שגרם לה ליפול לבריכה ולטבוע.
זקוקים לביטוח חיים?
עו"ד ביטוח חיים
לתאונה הטרגית לא היו עדים למעט הפעוטה שיצאה מהמים בבכי. בשלב זה הבחינה בה שכנה ורצה לכיוון הבית. היא נכנסה פנימה וראתה את האישה צפה על הבטן בתוך הבריכה. היא הוציאה את אותה מהמים והזעיקה אמבולנס.
צוות מד"א הצליח להחזיר לה נשימה ודופק אך למרבה הצער האישה נפטרה כמה שעות אחר כך בבית החולים.
בנוסף לפוליסת ביטוח חיים, הייתה לאישה המנוחה פוליסה לפיצוי נוסף של 200,000 שקל בשל "מוות מתאונה", שאותה רכשה מחברת הכשרת היישוב, שידעה שהיא חולת אפילפסיה.
לאחר שחברת הביטוח סירבה לשלם להם תגמולים, הגישו בעלה של המנוחה ובתה תביעה בבימ"ש השלום בתל אביב. המחלוקת התעוררה לגבי שתי שאלות: סיבת המוות ופרשנות המושג "תאונה" בפוליסה.
התובעים טענו שהמנוחה מתה מטביעה במים ומדובר ב"תאונה" המזכה בפיצוי.
לעומתם, הנתבעת טענה כי המנוחה מתה כתוצאה מהתקף אפילפסיה קשה ולא מטביעה. לשיטתה, לא סביר שאדם בוגר יטבע בבריכת ילדים.
עוד נטען כי די בכך שההתקף גרם לנפילה למים כדי לשלול פיצוי, שכן תאונה הוגדרה כפגיעה חיצונית מגורם זר ללא כל קשר לסיבות אחרות.
לא יכולה להתנער בדיעבד
לא בוצעה נתיחה לאחר המוות ועל כן לא הייתה קביעה רפואית חד-משמעית בנוגע לסיבת המוות, אך השופט רמי חיימוביץ סבר שהמנוחה מתה כתוצאה מהטביעה. לטעמו, התרחיש הסביר ביותר הוא כי התקף אפילפסיה גרם לה ליפול למים ולטבוע.
המסקנה שהמנוחה טבעה מתאימה יותר לראיות, הסביר השופט. המנוחה נמצאה כשהיא צפה על הבטן בתוך המים. כמו כן, היא הגיעה חיה לבית החולים עם מים בריאות ונפטרה כמה שעות לאחר מכן. אכן, התקף האפילפסיה תרם לתאונה אך לא גרם למוות עצמו.
מכאן השופט ניגש למחלוקת המשפטית בנוגע לפוליסה והכריע לטובת התובעים. המנוחה מצאה את מותה בטביעה ולכן מדובר ב"תאונה". גם אם לתאונה קדם התקף אפילפסיה, הדבר אינו שולל פיצויים.
הנתבעת הייתה מודעת למצבה הבריאותי של המנוחה וקיבלה אותה לביטוח "על מעלותיה ומגרעותיה."
"הנתבעת נטלה סיכון מושכל וידוע, תמורת פרמיה, והיא אינה יכולה להתנער בדיעבד מן המבוטח רק משום שהסיכון המוגבר הטמון בו התממש. אם רצתה להחריג אירועים תאונתיים שקשורים במחלת האפילפסיה היה עליה לעשות זאת באופן ברור", הבהיר השופט.
בסיכומו של דבר, השופט חיימוביץ קיבל את התביעה וקבע שהנתבעת תשלם לתובעים כ-276,000 שקלים, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 65,000 שקל והוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד שלמה ברמץ
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב דוידוביץ
* עו"ד טלי טרומפ שוהמי עוסקת בביטוח.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.