"טוב שכן קרוב מאח רחוק": בית המשפט משכין שלום

סכסוך שכנות הגיע לשיאו בשני אירועים שבהם כל אחת מהן הותקפה על ידי כלבה של שכנתה. תביעות הדדיות שהגישו התקבלו, אך נקבע כי הפיצויים יקוזזו וכל צד יישא בהוצאותיו – בתקווה שהסכסוך יסתיים.

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי את תביעותיהן של שתי בעלות כלבים, המסוכסכות ביניהן ומתגוררות בשכנות. כל אחת מהן טענה כי הכלבה של שכנתה נשכה אותה וגרמה לה לנזקים. השופטת נאוה ברוורמן בחנה את העדויות והראיות וקבעה כי אירועי הנשיכה אכן התרחשו והטילה אחריות מוחלטת על הבעלים. עם זאת, מאחר ששתי התביעות התקבלו נקבע כי הפיצויים יקוזזו וכל צד יישא בהוצאותיו - מתוך תקווה לסיום הסכסוך.

בתביעה שהגישה אחת השכנות בפברואר 2018, כשלושה חודשים לאחר האירוע, היא טענה שבעת שהמתינה למעלית הגיחה לפתע הכלבה של שכנתה – שהייתה משוחררת מרצועה – ונשכה אותה ברגליה. לדבריה היא פנתה לחדר המיון במרכז הרפואי "וולפסון" בחולון שם קיבלה זריקת "טטנוס" לטיפול בזיהום.

התובעת ציינה כי היא נזקקה לטיפול נפשי בעקבות האירוע, והוסיפה כי מאז הנשיכות היא סובלת מרגישות בעמוד השדרה ומהגבלה בתנועה, ודרשה לחייב את שכנתה בפיצוי בסך של 28,000 שקל בגין אובדן ימי עבודה, עוגמת נפש והוצאות.

מן העבר השני, הנתבעת הכחישה את קיומו של האירוע וטענה ש"הכל שקרים". במסגרת כתב ההגנה היא הגישה גם תביעה נגדית כלפי שכנתה (התובעת), בה סיפרה כי כשנה לפני כן, בעת שיצאה מביתה ללוות את הוריה לרכבם היא פגשה את התובעת במעלית, כשהיא מחזיקה בידיה את הכלבה שלה מסוג פקינז. לטענתה, הכלבה זינקה מידי התובעת לעברה ונשכה אותה בגב כף היד.

הנתבעת סיפרה כי גם היא פנתה לקבלת טיפול רפואי וקיבלה זריקת טטנוס, והוסיפה כי התובעת הגישה את התביעה נגדה רק מאחר שהנתבעת התריעה שבכוונתה להגיש תביעה בגין אירוע הנשיכה הראשון, שגרם לה לנזקים של 30,000 שקל.

היסטוריה ארוכה

השופטת ברוורמן ציינה שבהתאם לפקודת הנזיקין, נשיכת כלב הגורמת לנזק גוף מטילה על בעל הכלב אחריות מוחלטת לנזקי גוף שנגרמו בעקבות התקיפה – גם ללא הוכחת אשמה של בעל הכלב.

השופטת ציינה כי השתכנעה ששני אירועי הנשיכות אכן התרחשו, לאחר שכל אחת מהשכנות הוכיחה את גרסתה.

השופטת הוסיפה כי העדויות והראיות שהונחו בפניה מלמדות שמדובר בשתי שכנות בעלות היסטוריה ארוכה של סכסוכים - והביעה תקווה כי הן ישכילו להסתדר ביניהן בעתיד. "רעך ורע אביך אל תעזוב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק", ציטטה מהמקורות (משלי כז').

השופטת סקרה את פסיקת בית המשפט במקרים דומים וציינה כי בנסיבות דומות נפסקו לנפגעים סכומים הנעים בין 3,000 שקל ל-7,000 שקל.

משכך, היא פסקה לתובעת פיצוי בסך 6,000 שקל בגין הצלקות שנותרו לה, "כאב וסבל" והצורך בחופשת מחלה.

באשר לתביעה שכנגד, השופטת החליטה כי התובעת שכנגד זכאית לפיצוי בסך של 6,000 שקל בגין אותם רכיבים שפסקה לתובעת  - ועל כן נקבע שהסכומים יקוזזו זה מזה וכל צד יישא בהוצאותיו.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.