במסגרת סכסוך משפטי בין בני זוג, אישה ביקשה להסתמך על הסכם שגובש ביניהם בהליך גישור אך לבסוף לא נחתם. שתי ערכאות קבעו שאסור לה לעשות זאת
הסכם גישור שלא נחתם על ידי הצדדים ולא אושר בבית המשפט הוא חסוי, ולא יכול לשמש את הצדדים בהליך משפטי שמתנהל ביניהם. כך הבהיר לאחרונה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט. ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור על החלטה שחייבה אישה לתקן את כתבי הטענות שלה שנשענו על הסכמות הצדדים בגישור.
הצדדים הם בני זוג לשעבר, הורים לפעוט כבן שנתיים. על רקע קשיים הזוגיות הם פנו להליך גישור ממושך שארך מספר חודשים. הגישור בא לסיומו בינואר 2023 עם שליחת טיוטת הסכם לצורך הגשת בקשה לאישורו בבית המשפט. עם זאת, בסופו של דבר נוסח ההסכם ששלחה המגשרת לא נחתם על ידי הצדדים וגם לא הוגש לבית המשפט לאישור.
כשנה לאחר מכן פתחו בני הזוג בהליכים משפטיים זה נגד זה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. האב הגיש תביעה לקביעת אחריות הורית וחלוקת זמני שהות בקשר לבנם, והאם הגישה תביעת מזונות.
לכתבי הטענות של האם בהליכים הללו היא צירפה את נוסח הסכם הגישור, את ההתכתבויות של המגשרת עם הצדדים, וכן היא ציטטה מתוך ההסכם. טענתה הייתה שהאב מנצל בציניות את העובדה שההסכם שגובש לא נחתם לבסוף בשביל להתנער מהוראותיו, הגם שבמשך חודשים ארוכים הצדדים פעלו על פיו וראו אותו כמחייב.
מנגד, המשיב עתר למחיקת כל הסעיפים והנספחים שקשורים בהליך הגישור בין הצדדים מכתבי הטענות. זאת, בהסתמך על החוק והתקנות שקובעים כי דברים שנמסרו במסגרת גישור לא ישמשו כראיה במשפט ולא ישפיעו עליו.
בית המשפט למשפחה קיבל את בקשת האב והורה לאם להגיש כתבי טענות מתוקנים לאחר השמטת מידע ומסמכים שנמסרו במסגרת הגישור.
על החלטה זו הגישה האם בקשת רשות ערעור. טענתה העיקרית הייתה שהסכם הגישור הוא תוצר סופי של הליך הגישור שהסתיים, והעובדה שלא נחתם ולא אושר אינה פוגעת בתוקפו כהסכם מחייב, בנסיבות שבהן הצדדים פעלו על פיו וראו בו הסכם תקף.
לא סופי
ואולם, סגן הנשיא שאול שוחט דחה את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתשובת האב, לאחר שקבע כי החלטת בית המשפט למשפחה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והפסיקה.
הוא ציין כי עיון בהוראות החוק מלמד כי המחוקק לא הסתפק רק בהוראות המגבילות מסירת מידע על הגישור לכל צד שלישי, אלא הוסיף הוראה ספציפית בעניין אי חשיפת הדברים דווקא בבית המשפט כשקבע במפורש כי "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי".
עוד הפנה השופט שוחט לפסיקת בין המשפט העליון הקובעת שכל מסמך שנוצר בחדר הגישור אינו קביל, למעט הסדר גישור סופי שנחתם על ידי הצדדים.
במקרה זה, ציין, הליך הגישור לא הסתיים בהסדר סופי. אין מחלוקת בין הצדדים כי הגישור בא לסיומו כשהועברה להם על ידי המגשרת טיוטת הסכם, שהם לא חתמו עליה והיא לא אושרה בבית המשפט. בנסיבות אלה, חל על טיוטת ההסכם, כמו גם על כל הליך הגישור, חיסיון.
"משכך, לא מצאתי כל שגגה בהחלטת ביהמ"ש קמא שלא התירה למבקשת לצרף את טיוטת ההסכם שהוחלפה ביניהם במסגרת הליך הגישור (ולא נחתמה) כראייה בהליכים המתנהלים כעת ביניהם. ממילא לא רשאית המבקשת גם לצטט מתוך אותה טיוטת הסכם בכתבי טענותיה", נכתב בהחלטה.
- ב"כ המבקשת: עו"ד חיים אוחיון
- ב"כ המשיב: עו"ד ניסים שלם
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.