טיפול בחולה אסטמה התעכב כי הרופא התפלל – זה נגמר בהחייאה

בן 19 שהגיע למרפאה עם התקף אסטמה קשה נאלץ להמתין 20 דקות עד שהרופא סיים את התפילה. הוא התמוטט במרפאה ונזקק להחייאה ממושכת. הפיצוי: 382 אלף ש׳

השופטת קרן אניספלד קיבלה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד המרכז הרפואי ״אל נור אלטבי״ שבאום אל פחם. התובע הגיע למרפאה ב-2009 עם התקף אסטמה חריף אך הרופא שהה במסגד שמעל המרפאה והפקידה הורתה לו לחכות, אף שהחל להתפתל מקוצר נשימה. ״אם יש רשלנות – כך היא נראית״, כתבה השופטת.

בתביעה שהוגשה ב-2016 סיפר הצעיר, יליד 1990, כי הוא סובל מאסטמה לא מאוזנת מאז גיל שנתיים-שלוש. הוא סיפר שבספטמבר 2009 התחיל לסבול מקוצר נשימה כשהיה מחוץ לביתו. בן דודו, שהיה עמו באותה שעה, הביא אותו למרפאה ביישוב.

כשהשניים הגיעו, הרופא שאחראי על המרפאה התפלל בקומה שמעליה, והתובע נאלץ להמתין לו כעשרים דקות. כשהרופא הגיע הוא התחיל במתן אינהלציה אך דקה לאחר מכן הוא התמוטט, איבד הכרה ועבר תהליך החייאה ארוך תוך מעורבות של ניידת טיפול נמרץ שהוזעקה למקום.

לאחר ששב להכרתו הוא הועבר באמבולנס מד״א לבית חולים העמק כשהוא מונשם, שם אושפז למשך יותר מחודש. לאחר מכן הוא שהה בבית החולים השיקומי אלין חודשיים נוספים.

לטענת התובע, קריסתו במרפאה נבעה מהעיכוב במתן הטיפול הרפואי. הוא ייחס לנתבע רשלנות הן באי מתן הטיפול בזמן והן בחסר ברשומה הרפואית שערך. לדבריו, הוא נותר עם נזק מוחי בלתי הפיך ועם נכות נוירולוגית ונפשית.

הנתבע טען מנגד כי התובע התקבל לטיפול ביום האירוע ללא עיכוב. הוא הכחיש שכשהתובע הגיע הוא לא היה במקום או עסק בתפילה. הנתבע ייחס את קריסתו של התובע למצבו הרפואי, לכך שלא קיבל טיפול מונע למחלת האסטמה, לשימוש העודף שעשה במשאף וונטולין ולגורמי סיכון שנלוו לכך כעישון נרגילה.

הוא הכחיש גם את הנזק וטען כי לתובע לא נגרמה כל פגיעה תפקודית. הנתבע צירף תמונות שצילם חוקר פרטי מטעמו בהן נראה התובע הולך וכן תיעוד רפואי מתאונת דרכים שעבר התובע ב-2013 בה נרשם כי הוא ״מדבר לעניין״.

הופרכה כליל

השופטת קרן אניספלד מבית משפט השלום בחדרה התרשמה באופן שלילי מעדותו של הרופא ודחתה את גרסתו. ״גרסת הנתבע ועדיו, לפיה בזמן הגעתו של התובע לקבלת טיפול הרופא לא עזב את המרפאה לצרכי תפילה אלא דווקא נמצא במרפאה וקיבל את התובע מיד, ללא עיכוב, נסתרה והופרכה כליל״, כתבה.

מאידך, היא קיבלה את עדות בן דודו של התובע שהיה עמו, שסיפר כי חל עיכוב של 15-20 דקות בקבלת הטיפול משום שהרופא שהה בתפילה והפקידה סירבה להפריע לו. השופטת כתבה כי עדותו הייתה ברורה, רהוטה, עקבית וראויה לאמון מלא.

היא קבעה שהרופא התרשל בכך שלא נכח במקום כשתובע הגיע במצב בו נזקק להתערבות זריזה כדי להציל את חייו: ״בניגוד לחובת הנתבע כלפי ציבור מטופליו, בהגיע התובע ביום האירוע כשהוא מצוי במצב רפואי קשה מאוד, לא נכח במקום רופא שיקבלו על-אתר״, כתבה.

עוד קבעה השופטת כי הנתבע התרשל בכתיבת רשומה רפואית חלקית וחסרה, בה אין התייחסות לתהליך הקבלה או הבדיקה של התובע.

מכיוון שהתובע לא צירף חוות דעת רפואיות ולא הוכיח את טענותיו לנכות, פסקה השופטת לטובתו פיצוי על כאב וסבל בלבד, בסכום של 300,000 שקל.  

עוד חויב הנתבע בהוצאות בסך 12,000 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 70,200 שקל.

• ב״כ התובע: עו״ד אסף נוי
• ב״כ הנתבע: עו״ד עאדל מחאמיד 

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.