בית המשפט קבע כי חברת המשקאות לא הדריכה את עובדיה כיצד לבצע הובלה כזו בבטחה, ואפשרה נוהג בעייתי של היעזרות בזרים, כנראה כדי לחסוך בהוצאות. הנזקים שנגרמו לעובד עקב תאונת העבודה הוערכו ב-422 אלף שקלים.
בית משפט השלום בתל-אביב קבע לאחרונה כי "טמפו" אחראית לנזקים הכלכליים, הגופניים והנפשיים שנגרמו לעובד שנפגע בתאונת עבודה במהלכה נפל עליו מקרר של 200 קילו. השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין קבע כי החברה התרשלה משום שלא הדריכה את העובדים כיצד לשנע משא כבד בצורה בטיחותית ואף אפשרה להם להיעזר באנשים פרטיים ככל הנראה כדי לחסוך בהוצאות העסקת צוות מקצועי. נזקיו של העובד הוערכו ב-422 אלף שקלים אך מסכום זה יופחתו תגמולי ביטוח לאומי ו-10% אשם תורם.
התאונה התרחשה ב-2011. התובע ושני עובדים נוספים נשלחו להביא מקרר מאולם אירועים בתל-אביב למפעל "טמפו" בנתניה. כשהבינו שהמקרר לא ייכנס למעלית באולם הם ניסו להוריד אותו במדרגות אך נתקלו בקשיים. התובע, שהיה ראש הצוות והחזיק את המקרר בחלקו התחתון, עזב אותו ורץ לקרוא לעזרה של עוברי אורח, אלא שהמקרר החליק מידיהם של חבריו ומחץ אותו בדרכו.
את התביעה הוא הגיש כ-3 שנים לאחר מכן, ובה ביקש פיצויים של כ-1.3 מיליון שקל בטענה ש"טמפו" אחראית לנזקים שנגרמו לו.
התובע טען כי למרות הגודל והמשקל של המקרר הוקצו למשימה שלושה אנשים בלבד, שלא הודרכו כיצד להוביל אותו בבטחה. טענה נוספת שהעלה הייתה לגבי נוהל לא הגיוני שלפיו העובדים נדרשים להיעזר בזרים כדי לבצע הובלות.
טמפו טענה מנגד כי התובע הסתכן במודע תוך שהדגישה כי היה ראש צוות מנוסה ושימש "העיניים והאוזניים" שלה מחוץ למפעל. למרות זאת, לטענתה, הוא לא יידע אותה על הקושי ולא פנה לעזרה או הכוונה. באשר לנסיבות התרחשות התאונה, נטען כי נגרמה משום שהיה כתם שמן במדרגות, ולכן אין לה כל אחריות.
לחילופין נטען כי יש להטיל על התובע אשם תורם משמעותי של 50% לפחות, וכי נזקיו זעומים ונבלעים ממילא בתגמולי ביטוח לאומי.
שמן לא היה שם
לאחר שמיעת העדויות מטעם התובע והעובדים שביצעו עמו את המשימה, השתכנע השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין שהאחריות לתאונה מוטלת רוב רובה על "טמפו".
השופט קבע כי הוא מעדיף את גרסת התובע לתאונה, שנתמכה בעדויות העובדים, ושלל את התזה של כתם השמן. בתוך כך צוין כי קשה להאמין שהעובדים היו מסתכנים בהורדת המקרר מדרגות לו היו מבחינים במכשול.
בהמשך נקבע כי החברה התרשלה משום לא העבירה לעובדים הדרכה מסודרת לגבי הובלת המשא הכבד בבטחה, ואף אפשרה נוהג בעייתי של היעזרות בזרים. "לכאורה מדובר בניסיון לחסוך בהוצאות על חשבון מקצועיות צוות העובדים", כתב בהקשר זה.
עם זאת, מאחר שהתובע, כראש צוות, לא הבהיר לעובדים שעליהם לייצב את המקרר ולהימנע מתזוזה לפני שיחזור עם עזרה, הוטל עליו אשם תורם של 10%.
בסוגיית הנזק נקבע כי התובע נותר עם 27.75% נכות בתחום האורתופדי והנפשי, ונכות תפקודית בשיעור זהה. הפסדי השכר והפנסיה שלו הוערכו ב-282 אלף שקל והרכיבים של כאב וסבל, הוצאות ועזרת הזולת ב-140 אלף שקל.
בסיכומו של עניין חויבה "טמפו" לשלם לתובע את הסכומים האמורים בניכוי האשם התורם ותגמולי ביטוח לאומי בהיוון של 3%. בנוסף היא תישא בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4% מהפיצוי.
- בפסק הדין לא צוינו שמות עורכי דין מייצגים
עו"ד מאיה וייס טמיר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.