האם סיפרה שבן-זוגה לשעבר מעשן כל היום קנאביס. הוא הבהיר שמדובר בתרופה לפיברומיאלגיה ושהוא כשיר להיות הורה לבן ה-5 שמצוי על הרצף
בית המשפט למשפחה בחדרה דחה לאחרונה תביעת אישה לקבלת אחריות הורית בלעדית על בנה, תוך צמצום זמני השהות שלו עם אביו. בין היתר נטען שהאב אלים, מכור לסמים ונעדר מסוגלות הורית. השופטת עינת גלעד משולם קבעה שטענות האם לא הוכחו, וכי יש לאמץ את תסקיר הרווחה הממליץ על חלוקת אחריות הורית וזמני שהות שוויוניים.
הצדדים ניהלו קשר זוגי שממנו נולד בנם, כיום בן 4 ו-10 חודשים. הבן מאובחן על הרצף האוטיסטי וזכאי לקצבת נכות. במאי אשתקד עזבה האם את הבית וזמן קצר לאחר מכן הגישה בקשה לצו הגנה, בה טענה שבן-זוגה לשעבר הוא אדם אלים ואגרסיבי והיא "פוחדת ממנו ממש". בקשתה נדחתה תוך שהוסכם כי ההורים ינהלו ביניהם קשר ענייני בלבד בנוגע לבנם.
בחלוף כחודשיים הגישה האם את תביעתה הנוכחית, לקבלת אחריות הורית בלעדית על הילד אגב צמצום דרסטי בזמני השהות עם האב לכדי פעם בשבוע וכל שבת שנייה בלבד. לטענתה האקס שלה מכור לקנאביס ומעשן כל יום כל היום. לשיטת האם, התמכרות האב לסמים בשילוב אופיו האלים והתקפי הזעם שלו שוללים את מסוגלותו ההורית, ומצדיקים להעביר את בנם לחזקתה הבלעדית.
מנגד טען האב, עורך דין במקצועו, שמסוגלותו ההורית אינה מוטלת בספק. לדבריו הוא אינו מכור לסמים אלא סובל מזה שנים מפיברומיאלגיה, ומקבל מרשם רפואי לקנאביס כתרופה. לטענת האב, דווקא זוגתו לשעבר היא זו שמכורה למשכך כאבים בשם "טרגין" שנחשב לסם מסוכן.
אין תיעוד למצוקה
ואכן, השופטת גלעד משולם קבעה שאין הצדקה לשלול מהאב את האפשרות להיות חלק משמעותי מחיי מבנו. "לא נמצא טעם או נימוק ענייני המבסס את טענת האם שלפיה טובת הקטין מחייבת את קביעת האחריות ההורית בידיה בלבד", כתבה.
לדברי השופטת, האשמותיה השונות של האם בדבר "אלימות מוכחת" מצד האב והתקפי זעם בלתי נשלטים מצדו השמים בסכנה את הבן, הלכה למעשה לא הוכחו. אדרבה, התרשמות השופטת מהאב בכל הנוגע לגידול בנו הייתה חיובית. מעדותו עלה שהוא שותף מלא ופעיל בחיי בנו, שומר על קשר רציף עם הגננת ואף ידע לציין מהי השיטה הטיפולית שניתנת לבן במסגרת החינוכית. בנסיבות אלה השופטת קבעה שהאחריות ההורית על הבן תישאר משותפת לצדדים.
גם בעניין חלוקת זמני השהות נחלה האם הפסד. השופטת אימצה את עמדת גורמי הרווחה לפיה על זמני השהות להישאר שוויוניים, בשגרה ובחגים.
לעניין זה הבהירה השופטת כי הגם שחזקת הגיל הרך קובעת באופן כללי כי על ילד קטן מגיל 6 להיות בחזקת אימו, כאן המצב שונה ומצדיק סטייה מהכלל. העדר מצוקה שנרשמה מאז קביעת חלוקת השהות השוויונית לצד התרשמות גורמי הרווחה כי הצדדים הם הורים טובים הדואגים לבנם, וטובתו היא לשהות במחיצתם במידה שווה – סותרים לדברי השופטת את חזקת הגיל הרך ומצדיקים חלוקה שווה של זמני השהות.
- ב"כ האם: עו"ד כנרת שם אור קולני
- ב"כ האב: עו"ד ד"ר גלית קידר
עו"ד דניאל לוין
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.