התובע הציג בבית המשפט הסכם חתום, שבו התחייב הנתבע לרשום לטובתו משכנתא על דירה, בתמורת להלוואה של 470,000 שקל. הנתבע התנער מהתחייבותו וטען כי הוא קורבן לסחטנות. בית המשפט קבע שאין מספיק ראיות לתרמית או סחיטה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, טען התובע כי הלווה לנתבע 470 אלף שקל. הנתבע הכחיש את קבלת ההלוואה ואת התחייבותו לשלם אותה. המחוזי קיבל את התביעה, והורה ללווה לחתום על משכנתא לטובת התובע.
לייעוץ בנושא
פנו ל- עורך דין דיני חוזים
התובע טען כי במאי 2009 לווה ממנו הנתבע 470 אלף שקל בריבית שנתית של 22%, שהתחייב לפרוע בתוך שנה וחצי. להבטחת ההלוואה, הוא חתם על הסכם שבו התחייב לרשום משכנתא על דירתו בכפר סבא לטובת התובע. התובע, שידע שעל הדירה כבר יש משכנתא אחת לטובת בנק המזרחי, הסכים שההתחייבות כלפיו תהיה בעדיפות שנייה (משכנתא מדרגה שנייה).
יום לאחר שהסתבר לו כי תנאי המשכנתא של הבנק אינם מאפשרים לו להירשם כמלווה, הוא פנה לנתבע והחתים אותו על הסכם חדש, ובמקום לרשום משכנתא, נרשמה לטובתו הערת אזהרה בלבד.
בספטמבר 2012, ולאחר שלטענתו ההלוואה לא נפרעה, הגיש המלווה את התביעה וביקש שתירשם לטובתו בטאבו משכנתא מדרגה שנייה.
גרסת הנתבע הפתיעה את השופט, כיוון שהוא הכחיש לחלוטין את עצם ההלוואה. לדבריו, הוא נוצל בידי חבר טוב שלו, שנפטר מאז. מתוך תמימות, טיפשות ו"שלומיאליות" הוא הסכים לחתום על ההסכם הראשון, כדי להבטיח חוב של אותו חבר.
התובע יודע זאת, וכעת סוחט אותו, והחתימה על ההסכם החדש כלל אינה שלו, אלא מזויפת, והנתבע אף הציג חוו"ד של מומחית לזיהוי כתב יד, שמאשרת זאת. לטענתו, מאחר שהערת האזהרה נרשמה בהתאם להסכם המזויף, אין לה תוקף, ולכן גם אין תוקף לרישום המשכנתא.
מה גרם לו להסכים?
השופט יונה אטדגי לא קיבל את הגרסה של הנתבע וקבע כי עליו לפרוע את החוב לתובע. השופט מתח עליו ביקורת, כיוון שלא טרח להוכיח אותה כלל. הוא לא פירט מדוע הסכים לקחת על עצמו חוב ששייך לחבר, ולמה הסכמה זו אינה מחייבת אותו על סמך ההסכם הראשון.
תיאורי הגנאי ש"הרעיף" הנתבע על התובע בכתבי הטענות ובמשפט צרמו לשופט, שקבע כי כלל לא הוצגו בפניו עובדות וראיות שיתמכו בסיפורים על התובע ועל אומללותו וקורבנותו של הנתבע. כיצד הוא נסחט, ומתי? מה הייתה התרמית? ומה הניע אותו להסכים לרשום משכנתא על הבית שלו בשביל חבר?
כך, השופט לא מצא צורך להתייחס לחוות הדעת הגרפולוגית שהגיש הנתבע, וקבע כי אף על פי שייתכן כי לא חתם על ההסכם החדש, הוא עדיין מחויב לתובע מכוח ההסכם הראשון, שהוא לא התכחש אליו, וגם במסגרתו הוא חתם על בקשה לרישום הערת אזהרה לטובת התובע.
משכך, השופט אטדגי, הורה לרשום משכנתא בדרגה שנייה על הדירה של הנתבע, לטובת התובע, שיקבל גם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובע לא צוין בפסק הדין
- ב"כ הנתבע: עו"ד אלכסנדר רינון
* עורך דין גיא שרים עוסק בדיני חוזים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.