הורים רבים נדרשים להפקיד את ילדיהם בידי הצבא ולסמוך עליו שיטפל בהם כראוי. ועדיין, נזקים שנגרמים במהלך השירות הצבאי עלולים להתבטא רק לאחר השחרור, ומשרד הביטחון לא ממהר לקבל עליהם אחריות.
בית משפט השלום בחיפה קיבל באחרונה ערעור על החלטת משרד הביטחון שלא להכיר בהורים שבנם נפטר ממחלת לב כשנה לאחר השירות הצבאי כהורים שכולים. השופט אפרים צ'יזיק קבע כי חלוף הזמן מתום השירות ועד לפטירה לא פטר את הצבא מאחריות למקרה.
המנוח שירת כחובש קרבי בין השנים 2002-1999. הוריו סיפרו כי טרם הגיוס הוא אובחן עם הפרעה בקצב הלב והופנה על ידי הצבא לבדיקות שהעלו כי עליו להימצא במעקב רפואי אחת לשנה, וניתן לו פרופיל גבוה עם סעיף המשקף את ההפרעה.
חצי שנה לפני ששוחרר, המנוח הופנה על ידי רופא היחידה לבצע בדיקה מקיפה בשל לחצים בחזה והתעלפויות שאירעו זמן קצר קודם לכן, אך מסיבות שאינן ברורות, הוא לא ביקש ממפקדיו לקיים את ההפנייה והוא שוחרר מבלי שהבדיקה התבצעה. שנה לאחר מכן (2003), המנוח נפטר באופן פתאומי.
בדו"ח הנתיחה לאחר המוות עלה כי מותו נגרם בשל כישלון לב חריף שאירע בעקבות הפרעת הקצב ממנה סבל, ובנוסף צוין כי נמצאו בדמו שרידים של אלכוהול וחשיש.
זמן מה לאחר מכן, הוריו פנו למשרד הביטחון על מנת שיכיר בהם כהורים שכולים מאחר שלטענתם, הטיפול הרפואי הלקוי שהוענק לבנם במהלך השירות הוביל בסופו של דבר למותו.
פנייתם נדחתה ב-2011, וההורים ערערו לבית משפט השלום בחיפה בטענה שהצבא התרשל בכך שלא עקב אחר ביצוע ההנחיות הרפואיות שניתנו לבנם במהלך השירות, והוא נדרש לעמוד במאמצים גופניים שלא תאמו את מצבו הבריאותי.
ההורים ציינו כי בנם סבל ממחלה גנטית קטלנית ומותו היה נמנע אילו רופאי היחידה ומפקדיו היו מוודאים שהוא מבצע את המעקב הרפואי שנדרש לבצע.
מנגד, המשרד טען כי הזמן שחלף מנתק את הקשר בין מות המנוח לבין השירות הצבאי, בייחוד לנוכח הסמים והאלכוהול שצרך בסמוך לפטירתו, הידועים בהשפעתם הקטלנית על חולי לב.
עוד נטען כי המנוח עצמו לא אובחן במחלה המשפחתית, ומאחר שזו מחלה מולדת, היא בטח לא נגרמה או הוחמרה במהלך השירות. כמו כן נטען כי הסברה שבירור רפואי נוסף היה מונע את מותו היא מופרכת ומוגזמת.
התעלמו מההנחיות הרפואיות
השופט צ'יזיק הסביר כי פקודות הצבא מחייבות מפקדים לוודא שחייליהם יתייצבו לבדיקות רפואיות שנקבעו להם, ומצא כי נסיבות המקרה מעידות על כך שהסגל הצבאי התרשל בכך שהתעלם מההנחיות הרפואיות שניתנו למנוח לפני ובמהלך השירות, תוך חריגה מכללי הרפואה המקובלים.
בהמשך, השופט צ'יזיק קבע כי ישנה סבירות גבוהה לכך שהפרעת הלב ממנה סבל המנוח קשורה למחלה המשפחתית וניתן היה לאבחן אותה אילו הצבא היה עומד על ביצוע ההנחיות הרפואיות שהיו מרחיקות את גורמי הסיכון הרלוונטיים.
בהקשר הזה, השופט ציין כי לו המנוח היה יודע שצריכת סמים ואלכוהול קטלנית עבורו ייתכן שהיה נמנע.
בנוסף, השופט קבע שפרק הזמן שחלף ממועד השחרור ועד לפטירת המנוח הוא קצר ולכן לא ניתן לנתק את מה שאירע בשירות מהמוות.
לפיכך, הערעור התקבל ומשרד הביטחון חויב להכיר בהורי המנוח כהורים שכולים על כל המשתמע מכך. עם זאת, לא נפסקו להם הוצאות משפט לנוכח התרומה האפשרית של צריכת הסמים והאלכוהול לגרימת המוות.
- ב"כ המערערים: עו"ד רון וורמברנד
- ב"כ המשיב: עו"ד מירה וולף
* עו"ד שרון מאירי מייצג נכי צה"ל בתביעות נגד משרד הביטחון
** המחבר לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.