יזם, קבלן ומהנדס יפצו בחצי מיליון שקל על ליקויים בבית דו משפחתי

בדירותיהם של שני זוגות נמצאו סדקים נרחבים וליקויי בנייה. סכום הפיצויים הופחת בשל שיהוי בהגשת התביעה ועבודות שביצעו הרוכשים

השופטת מירב קלמפנר נבון קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו שני זוגות שרכשו דירות בבית דו משפחתי בגבעת עדה. היא קבעה כי היזם שמכר את הדירות וכן הקבלן והמהנדס אחראים לפצות על ליקויים נרחבים שנמצאו בבתים. עם זאת, לנוכח הזמן שחלף ממועד המסירה ועד להגשת התביעה הופחתו הפיצויים שקיבל כל אחד מהזוגות בשיעור של כ-40%.

הדירות נמסרו לתובעים בשלהי 2009, ללא פרוטוקול מסירה. התביעה הוגשה ב-2016 נגד היזם, הקבלן שנשכר על ידו והמהנדס שביצע את התכנון האדריכלי.

התובעים טענו כי לאחר מסירת הדירה התגלו ליקויים ואי התאמות בדירותיהם. הם פנו למהנדס  שמצא בין היתר ליקוי חמור שנובע מביסוס לא נכון של המבנה שתוכנן על כלונסאות בעומק 8 מטר במקום 10 מטר. עוד נמצא כי בפועל אחד הכלונסאות שנבדקו מגיע לעומק של 5.9 מטר בלבד.

היזם טען לשיהוי רב בהגשת התביעה. הוא הוסיף כי על התובעים היה לפעול להקטנת הנזק אך הם לא התריעו על הצורך בתיקונים במשך 7 שנים, אף שטיפול בשלבים מוקדמים היה עשוי  למנוע את הרחבת הנזקים. 

לטענתו, חלק מהליקויים נובעים מעבודות שהתובעים בעצמם ביצעו. כך למשל, הם הזיזו אבנים משתלבות, שינו תכניות של מדרגות, ביצעו תיקונים בחזית ועוד. לטענתו, בכל מקרה האחריות היא על הקבלן והמהנדס שהם הגורמים המקצועיים בעלי הידע והניסיון.

הקבלן טען כי לא היה בינו לבין התובעים קשר חוזי או עסקי אחר. לדבריו, תקופת הבדק שנועדה להטיל אחריות על הקבלן הסתיימה לפני זמן רב והאחריות לליקויים הנטענים רובצת כולה לפתחם של התובעים.

הוא הוסיף כי התובעים ביצעו תיקונים, שיפוצים ושינויים נרחבים בדירותיהם על ידי בעלי מקצוע מטעמם באופן שמנתק את הקשר הסיבתי בינו לבין הנזקים הנטענים. 

המהנדס טען כי הוא לא היה מעורב בהתקשרות עם התובעים ובכל מקרה הוא פעל באופן סביר, זהיר ומקצועי.

סדקים נרחבים

השופטת מירב קלמפנר נבון קבעה כי הנתבעים התרשלו כלפי התובעים.  

בין היתר היא קבעה שהיזם נטל על עצמו במסגרת ההסכם עם התובעים את הפיקוח על הבניה אך הודה כי הוא נגר במקצועו ואין בידיו הידע או המומחיות לביצוע פיקוח כפי שהתחייב. 

בהתאם לחוות מומחה בית המשפט קבעה השופטת שהקבלן הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו וביצע עבודה לקויה שבאה לידי ביטוי למשל בעומק הכלונסאות, במערכת ביוב שהותקנה שלא בהתאם לתכניות, בכך שלא מונה מפקח עבודה מטעמו, בסטייה בבנייה מתכניות הביצוע ועוד.

ביחס למהנדס קבעה השופטת כי לפי חוות דעת מומחה בית המשפט היה עליו להיעזר ביועץ קרקע לפני תכנון השלד אך הוא לא עשה כן באופן שהביא לליקויים מהותיים.

באשר לנזק ציינה השופטת כי מדובר בסדקים נרחבים, צורך בהחלפת ריצוף, בעיות במעקה, זכוכית לא בטיחותית בחדר הרחצה ועוד.

השופטת ייחסה לאחד הזוגות אשם תורם בשיעור 25%  לנוכח השינויים שבוצעו בדירה ללא עדכון היזם. כמו כן, לנוכח השיהוי בהגשת התביעה הוקטן סכום הפיצויים בשיעור של 15% נוספים. בסך הכל חויבו הנתבעים לפצות את הזוג ב-263,415 שקל.

גם הפיצוי של הזוג השני הופחת בשל השיהוי והנתבעים חויבו לפצות אותם ב- 220,586 שקל.

הנתבעים חויבו בנוסף בהוצאות בסך 25,000 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 50,000 שקל.

• ב״כ התובעים: עו"ד שמואל אלקלעי
• ב״כ היזם: עו"ד י. קפון ואח'
• ב״כ הקבלן: עו"ד א. הדס ואח
• ב״כ המהנדס: עו"ד י. גורי ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.