בעל דירה תבע להצהיר על ביטול הסכם הריסה ובניה מחדש שנחתם מול היזם בשל אי עמידה בזמנים שנקבעו בו. היזם טען כי שינוי בנהלי הגשת הבקשה הביא לעיכוב אך בית המשפט דחה את התירוץ
השופטת רחלי טיקטין עדולם קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש בעל נכס בבאר שבע נגד יזם. בין הצדדים נחתם הסכם לפי תמ״א 38 ונקבע בו כי היזם יגיש בקשה להיתר בניה תוך 10 חודשים. בפועל הבקשה הוגשה לאחר כמעט שנתיים. השופטת דחתה את הסברי הנתבע כי שינויי חקיקה ואי שיתוף פעולה מצד התובע גרמו לעיכוב.
התובע סיפר שבבעלותו דירה בבניין בעיר. במהלך 2015 פנה אליו היזם והציע להרוס את המבנה הקיים ולבנות במקומו בניין חדש.
בנובמבר של אותה שנה נחתם הסכם בין הצדדים וכן בין היזם לבין בעלי הדירה הנוספת בבניין. בהסכם נקבע בין היתר כי אם בתוך 10 חודשים היזם לא יגיש בקשה להיתר בניה הדיירים יוכלו להודיע על ביטול ההסכם.
לדברי התובע, בדצמבר 2016 קיבל מכתב מעיריית באר שבע בו צוין כי הנתבע לא הגיש עדיין בקשה להיתר בניה. בנסיבות אלה ולאחר שהנתבע לא סיפק הסבר מניח את הדעת, הוא שלח לו הודעה על ביטול ההסכם.
אלא שהנתבע לא השלים עם הביטול ואיים עליו בתביעה. בנסיבות אלה ביקש התובע מבית המשפט להצהיר על בטלות ההסכם.
הנתבע השיב כי הוא ממשיך להשקיע כספים בפרויקט והתנהלות התובע גורמת לנזק ומעכבת את התהליך.
לטענתו, יש להותיר את ההסכם בתוקף. הנתבע הוסיף כי התובע ואביו פעלו על מנת לעכב את התהליך כשלא נענה לדרישתם לקבל תמורה עודפת. לדבריו, הפעולות שנקטו התובע ואביו וסירובו של התובע לשתף פעולה עם הנתבע הם שהביאו לחוסר האפשרות שלו לקיים את התחייבויותיו.
הנתבע הוסיף כי במהלך 2015-2016 בוצעו שינויי חקיקה מהותיים בכל תחום התכנון והבניה והיה מעבר מתהליך הגשה ידני לממוחשב וזה היה גורם נוסף לעיכוב. בהתאם לנוהל החדש היה צריך להמציא אישורים שונים כתנאי לפתיחת תיק בקשה להיתר, בניגוד לעבר.
לא ציפייה מוגזמת
השופטת רחלי טיקטין עדולם מבית משפט השלום בבאר שבע קיבלה את התביעה. היא קבעה שהתיקון לחוק פורסם כבר באפריל 2014 ונקבע בו כי הגשת בקשה להיתר בניה תלווה בהליך מקדמי של הגשת תיק מידע תכנוני.
״השינוי נעשה טרם החתימה על ההסכם ואין לקבל את טענת הנתבע כאילו הדבר היווה הפתעה עבורו או עבור יועציו״, כתבה.
השופטת קבעה שמחומר הראיות עולה כי רק ביולי 2017 הוגשה פעם ראשונה בקשה להיתר.
היא ציינה כי הציפייה הלגיטימית של התובע כי הנתבע והגורמים המקצועיים המקיפים אותו ידעו אודות שינויים חקיקתיים והנגזרות שלהן אינה ציפייה מוגזמת. ככל שהנתבע לא לקח בחשבון זמנים ריאליים כשניסח את ההסכם אין לו אלא להליך על עצמו.
השופטת דחתה גם את הטענה כי התובע לא שיתף פעולה עם הדרוש לקידום הפרויקט. ״הנתבע לא הוכיח את טענתו כי התובע לא חתם על הבקשה להיתר בניה. אף אחד מהעדים, גם לא אלו מטעם הנתבע לא העיד בשום שלב כי חסר בתעודת זהות או באישור בעלות על הקרקע הוא שעיכב את הגשת הבקשה״, כתבה.
הנתבע חויב בשכ״ט עו״ד בסך 29,250 שקל.
- ב״כ התובע: עו״ד ד"ר אמיר קמינצקי
- ב״כ הנתבע: עו״ד עודד מור
עו״ד מתן נחמיאס
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.