האם הגיעה עם הילד מאוקראינה לישראל בעיצומם של דיונים בתביעת אבהות. האב, שטס בעקבותיה, הגיב בתביעת חטיפה ודרש להיפגש עם בנו. נקבע כי למרות המצב המשפטי הסבוך ניתוק הילד מהאדם שגידל אותו פוגע בו קשות.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הורה לאחרונה על קיום מפגשים בין ילד כבן 4 לבין אזרח אוקראיני שטוען כי הוא אביו וכי אמו חטפה אותו לישראל בעיצומם של דיונים בתביעת אבהות שהגיש באוקראינה. יצוין כי האם לא מכחישה שהאיש הוא האב הביולוגי אלא טוענת כי אין לו מעמד משפטי כלפי הילד.
ההחלטה ניתנה בעקבות ערעור שהגיש האיש לאחר שבית המשפט למשפחה דחה את בקשתו להיפגש עם בנו עד להכרעה בהליך שפתח לפי אמנת האג. שופטת המחוזי גאולה לוין קבעה כי מניעת הקשר עם המבקש פוגעת בילד קשות.
לפי הבקשה שהוגשה בדצמבר האחרון לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), המבקש והאם ניהלו קשר זוגי מ-2012, במהלכו ילדה את בנם. כשנתיים לאחר מכן הם התחתנו אך באפריל 2019 היא עזבה עם הילד ולא אפשרה לו להיפגש איתו.
בשלב הזה הוא גילה שהוא לא מוכר כאביו הרשמי משום שלא היה נשוי לאם בזמן הלידה, ולכן הגיש תביעת אבהות במסגרתה הורה בית המשפט האוקראיני על בדיקת רקמות. אלא שהאם נעלמה ולימים הוא גילה בעזרת חוקר פרטי שברחה לארץ.
תוך כדי ניהול ההליך בישראל ביקש האב להיפגש עם הילד אך האם סירבה בתוקף. היא אמנם לא הכחישה כי הוא אביו הביולוגי אך לטענתה, מאחר שלא ניתן פסק דין בתביעת האבהות והוא לא מוכר כאב רשמי אין למבקש מעמד להגיש תביעת חטיפה ולדרוש זמני שהות.
למרות זאת האב הצליח להיפגש עם הילד פעם אחת בפיקוח שירותי הרווחה אך בהמשך בית המשפט למשפחה קבע כי אין לו זכות להיפגש עם הילד משום שאין כל ראיה לכך שהוא אביו.
בבקשת רשות ערעור שהגיש טען האב כי מדובר בהחלטה שגויה כיוון ששלל נתונים מעידים על אבהותו, כולל תעודת הלידה של הילד ודיווחי הרווחה שהעידו כי הילד קשור אליו ומכיר בו כאב וכי האם לא מכחישה את אבהותו הביולוגית.
האם מצידה עמדה על כך שלמבקש אין מעמד משפטי והוסיפה כי סיכן את הילד כשהגיע לביתה פעמיים מבלי ששהה בבידוד של 14 יום אחרי שנחת מאוקראינה.
אב פסיכולוגי
אלא שהשופטת לוין קבעה כי אין ספק שהמבקש הוא דמות הורית משמעותית עבור הילד ובשלב הזה נחשב לכל הפחות כ"אב פסיכולוגי" עבורו. בנסיבות אלה, הבהירה, הנתק הממושך פוגע קשות ברווחתו הרגשית של הילד רק בגלל היבט רישומי-משפטי שלא מצדיק זאת.
מעבר לזה, נקבע כי יש סימנים לא מעטים לכך שהמבקש הוא האב הביולוגי של הילד, בכללם רישום המבקש כאב בתעודת הלידה, העובדה שהאם לא הכחישה את האבהות הביולוגית, העובדה שהילד נולד בתקופת הקשר הזוגי והעובדה שהמבקש גידל אותו במשך כארבע שנים.
בתוך כך השופטת ציינה שיש משום חוסר תום לב בהעלאת הטענה שלמבקש אין זכויות לפי אמנת האג לנוכח התנהלות האם – שמצד אחד טוענת שהדרך לאבהות היא בפסק דין ומצד שני מסכלת את ההליך באוקראינה.
בסיכומו של דבר השופטת קבעה כי עד שהדברים יתבררו לעומק בהליך החטיפה, יש לחדש את הקשר באופן מיידי במתכונת של מפגשים בני שעתיים פעמיים בשבוע.
עו"ד נירה בן דוד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.