הילד בן ה-11 נולד למבקשת מקלט במחנה פליטים כשהייתה בת 15. למרות שיקום ארוך שעברה בית המשפט לנוער החליט שיישאר עוד שנתיים אצל המשפחה שגידלה אותו. ערעור האם ורשויות הרווחה התקבל
השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב הורה לאחרונה לרשויות הרווחה להכין תוכנית להחזרת ילד בן 11 לאמו אחרי 8 שנים וחצי שבהן שהה במשפחת אומנה. האם, מבקשת מקלט שילדה אותו בגיל 15 במחנה פליטים, ביקשה להחזירו אליה אחרי שעברה תהליך שיקום ארוך אבל בית המשפט לנוער החליט על הארכת האומנה בשנתיים נוספות. כעת, ערעור שהגישו היא והרווחה התקבל אף שהילד ביקש להישאר אצל משפחת האומנה. "טובתו של הקטין במובן העמוק... תומכת בעמדת גורמי הרווחה כי יש להשיבו לחיק אמו הביולוגית".
הילד הוצא ממשמורת אמו כשהיה תינוק, לבקשתה, וכשהיה כבן שנתיים נקלט אצל משפחת אומנה. לאורך השנים עברה האם תהליך שיקום בעזרת רשויות הרווחה וב-2017 החלה להיפגש עמו והקשר ביניהם הלך והתחזק.
לפני מספר חודשים סיכמו גורמי הטיפול מהרווחה כי בסוף שנת הלימודים הנוכחית הוא יחזור לאמו. אלא שמשפחת האומנה התקשתה לקבל זאת ובדיווחים שהגישה עו"ס הרווחה לבית המשפט לנוער נמסר כי המשפחה חושפת את הילד לקונפליקט נאמנויות, מנסה לשכנע אותו להישאר אצלה ואף ניסתה לגרום לאם להסכים לאימוץ.
בדיון שהתקיים בבית המשפט לנוער הביעו האפוטרופוסית שמונתה לייצג את הילד ועו"ס האומנה התנגדות להחזרת הקטין לאמו לפני שייערך לו אבחון.
לפני כחודשיים בית המשפט לנוער קיבל את עמדתן והאריך את צווי האומנה לשנתיים נוספות. בהחלטה צוין בין היתר כי היכולות ההוריות של האם לא מספיקות כרגע ויש חשש ממשי שייגרם לילד נזק נפשי אם ינותק ממשפחת האומנה ויעבור לביתה "הצנוע ביותר" של האם.
האבזור בבית פחות חשוב
אלא שערעורים שהגישו עו"ס הרווחה והאם על ההחלטה התקבלו בבית המשפט המחוזי. השופט נפתלי שילה ציין כי ברור שלילד שנקשר למשפחת האומנה אצלה גדל רוב חייו יהיה קשה לעזוב. עם זאת, "זכותו הטבעית של ילד לגדול בבית הוריו, ואם הוצא ממנו – לחזור אליו", ציטט מחוק האומנה.
השופט ציין כי לא היה מקום לפקפק בעמדתם של שירותי הרווחה ורוב גורמי הטיפול שלפיה האם מסוגלת היום לטפל בילד. הוא הוסיף כי אינו מקבל את עמדת האפוטרופוסית שהילד זקוק לאבחון נוסף. "העמדת הקטין לאבחון נוסף, עלולה לגרום לניסיונות השפעה של הורי האומנה, לבלבל את הקטין ולפגוע בשקט הנפשי שהוא כה זקוק לו", כתב.
השופט הוסיף כי בהחלטה כזו אי אפשר לתת לרצונו של הילד משקל מכריע בשל גילו והחששות המובנים מהמעבר. "טובתו של הקטין במובן העמוק והרחב יותר ולא רק במובן המצומצם לטווח קצר, תומכת בעמדת גורמי הרווחה כי יש להשיבו לחיק אמו הביולוגית", כתב.
עוד הדגיש השופט כי החזרה הכרחית מהטעם שמדובר בפליט חסר מעמד שנולד להורים מדת ותרבות שונה. כמו כן הוא ציין כי לא היה צריך לתת לרמת החיים של האם מקום מכריע שכן הקשר שלו איתה "חשוב הרבה יותר מהשאלה האם הקטין יגור בבית מאובזר היטב או בבית צנוע".
לפיכך, השופט הורה לעו"ס להכין תוכנית הדרגתית לתהליך מעבר מפוקח ומלווה באנשי מקצוע שבסופו ישוב הילד למשמורת אמו. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערערות: עו"ד איריס ענבר (בשם המחלקה לשירותים חברתיים), עו"ד חגית רחמני מטעם הסיוע המשפטי (בשם האם)
- ב"כ האפוטרופסית לדין: עו"ד לענייני משפחה חגית בורוכוביץ - מטעם הסיוע המשפטי
עו"ד צבי טהורי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.