חוק הפונדקאות, שנחקק בשנת 1996, נחשב לחוק מפלה, שמנע במשך השנים מזוגות חד מיניים או מהורים יחידניים את האפשרות להביא ילדים לעולם בהליך פונדקאי. אחת הסיבות לביקוש הגובר לפונדקאות חו"ל בשנים האחרונות נובעת מהאפליה המוטמעת בחוק, מה שהוליד בלבול רב ושוק פרוץ ולא מפוקח.
בימים אלה מתגבשת הצעת חוק, שמטרתה לפתוח את הליך הפונדקאות בארץ עבור כל דיכפין, וכן לפקח על הליכי הפונדקאות בארץ ובחו"ל כאחד. המטרה היא להסדיר הן את הפיקוח של המדינה על התהליך, כך שזכויות כל הצדדים תשמרנה, והן את זהותו ואזרוחו של הרך הנולד.
תינוק בפיקוח
יתרונה הגדול של הצעת החוק הוא בעצם הפיכת הפונדקאות בארץ לנגישה יותר ועדיפה יותר, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת הקרבה הפיזית לפונדקאית, מה שיאפשר לעקוב מקרוב אחר ההיריון עוד מתחילתו.
בכל הנוגע לפונדקאות חו"ל, קובעת הצעת החוק שהפונדקאות תתבצע רק באמצעות סוכנויות תיווך שיוכרו על ידי משרדי המשפטים והבריאות ורק במרפאות שאושרו על ידי המדינה. הצעת החוק גם קובעת סנקציה של שנת מאסר כנגד מי שיפנה לפונדקאות ללא חברת תיווך.
יש בכך בעייתיות מסוימת: התקנים המחמירים שהמרפאות וחברות התיווך נדרשים להן עלולים להביא למצב בו אף מרפאה או סוכנות לא תקבלנה את אישור המדינה, מה גם שתקנים אלה אינם תואמים את הפרקטיקה של הליכי הפונדקאות. מטרת הפיקוח היא ראויה ומובנת, אך יש לקוות שבטרם תעבור הצעת החוק לאישור הכנסת ייבדקו ויוצעו מודלים אחרים של פיקוח, אשר לא יערבו עסקים פרטיים, הנגועים בכוונות רווח, ויהיו ישימים בפרקטיקה.
של מי התינוק הזה?
יש להניח שההקלות שמציע תזכיר החוק יובילו לתורים ארוכים לפונדקאות בארץ, אך גם מי שיפנה למדינות זרות יוכל לעשות זאת בידיעה שההליך מוסדר כראוי, בעיקר בעניין הסדרת זהות התינוק, העומדת במוקדן של עתירות רבות בתחום.
בדומה לנוהל הקיים כיום, פונדקאות חו"ל עדיין תחייב בדיקה גנטית להוכחת הקשר בין ההורה לילוד כתנאי לכניסת הילוד לישראל ולאזרוחו. אלא שכעת, על פי הצעת החוק, גם ההורה הלא ביולוגי יוכל לקבל מעמד הורי באופן יעיל ומהיר באמצעות צו הורות.
בג"צ בשירות השיוויון
ימים ספורים טרם פרסום תזכיר הצעת החוק, פסק בג"צ בעניינם של שני זוגות הורים חד מיניים שהביאו לעולם תינוקות בפונדקאות בארצות הברית ונתקלו בקשיים בעת רישומם במשרד הפנים הישראלי.
בהליך אחד קבע בג"צ בפסיקה תקדימית, שגבר שאינו אביו הביולוגי של הילד יירשם כאביו במשרד הפנים מבלי להידרש להליך אימוץ, וזאת מכוח היותו בן זוג של ההורה הביולוגי ובהסתמך על תעודת הלידה ועל צו שיפוטי שהוצאו בארה"ב, הקובע את אבהותם של שני בני הזוג.
בעתירה השנייה קבע בג"צ, כי במקום בדיקת הרקמות הנדרשת להסדרת האזרחות של הילוד בארץ, ניתן יהיה להוכיח קשר גנטי בפני בית המשפט לענייני משפחה באמצעות ראיות אחרות, כגון תצהיר של רופא שביצע את ההליך או בדיקת רוק שבוצעה במרפאה מוכרת בארה"ב. כך ניתן יהיה לפשט את ההליך ולקצרו.
רוח התקופה
בג"צ צועד אף הוא ברוח הזמן ולא בכדי ניתנו הפסיקות הללו בסמיכות זמנים לפרסום הצעת החוק. ניכר זה זמן רב כי דרוש שינוי רעיוני בתחום, שיפתור את הקשיים שמערימה המדינה על מי שיצאו לפונדקאות בחו"ל, ובמיוחד על הורים חד מיניים
ניסיונו של המחוקק להדביק את קצב התמורות החברתיות והפערים הטכנולוגיים שהמציאות מכתיבה אולי מתאים להליכי פונדקאות בארץ, אך נראה כי דרוש עוד מחקר על מנת להסדיר כראוי את הפונדקאות בחו"ל. דבר אחד ברור: הפונים להליך זה, טוב יעשו אם יקצו חלק ממשאביהם לטובת ליווי משפטי צמוד.
* הכותבת היא עו"ד העוסקת בדיני משפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.