ישלם חצי מהמזונות שנקבעו בהסכם בעקבות עלייה בהכנסות האם

השופטת קבעה כי השיפור במצב הכלכלי של האם לצד הרחבה קלה של זמני השהות עם הילדים וההלכה שקובעת חובת מזונות שוויונית מצדיקים כולם ביחד הפחתה בתשלום החודשי

אב לשלושה ילדים בני 9.5-13 זכה לאחרונה בהפחתת מזונות משמעותית, וישלם לאם 2,400 שקלים במקום 5,000 שקלים בחודש. השופטת גילה ספרא-ברנע מבית המשפט למשפחה בחיפה קבעה כי הרחבה קטנה של זמני השהות עם הילדים לצד עלייה בהכנסות האם וההלכה של בית המשפט העליון שהטילה על הורים לילדים מעל גיל 6 חובת מזונות שוויונית מצדיקים כולם ביחד התערבות בסכום המזונות שנקבע בהסכם גירושים מ-2016.

ההורים חתמו על הסכם שאושר בבית הדין הרבני שלפיו המשמורת תהיה אצל האם והאב ישהה עם הילדים 40% מהזמן. לגבי המזונות נקבע שיעלו בהדרגה מ-2,000 שקלים ל-4,000 שקלים והחל מספטמבר 2017 יתקבעו על 5,000 שקלים בחודש, כולל הוצאות מגורים.

כחצי שנה לאחר מכן האב כבר ביקש משמורת משותפת וב-2018 זמני השהות הפכו שווים לחלוטין – 50%-50% אצל כל אחד מההורים.  

ימים ספורים לפני פסק הדין בתביעת המשמורת כבר הגיש האב תביעה לביטול המזונות או להפחתתם ל-400 שקל לילד. האב טען כי חל שינוי נסיבות מהותי נוכח ההרחבה בזמני השהות, עלייה משמעותית בשכרה של האם וההלכה מ-2017 שקבעה חובת מזונות שוויונית על הורים לילדים מעל גיל 6 שחולקים זמני שהות שווים.

האם טענה לעומת זאת כי האב מתנהל בחוסר תום לב וכבר יותר משנה שהוא לא משלם את המזונות. לדבריה, היא נאלצה לפתוח נגדו תיק הוצאה לפועל כשהחוב שלו היום עומד על כ-77 אלף שקלים.

האם אמנם הודתה כי חל שיפור מסוים בהכנסותיה אבל ציינה כי לצד זאת היא מתגוררת אצל ההורים כדי להפחית בהוצאות. עוד היא הוסיפה כי האב לא חשף את מצבו הכלכלי האמיתי. לדבריה, הוא עובד בעסק משפחתי ומרוויח הרבה מעבר למה שמוצהר בתלושים שהציג.

באשר לזמני השהות, ציינה האם כי למרות השינוי המזערי שחל בהם היא זו שדואגת בפועל לרוב צרכי הילדים ולוקחת אותם לחוגים ופעילויות שונות.

בסיכומו של דבר האם טענה כי האב לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי שמצדיק להתערב במזונות שנקבעו בהסכם גירושים כולל שבמסגרתו עשתה ויתורים כלכליים.

התחשבות בנסיבות הכוללות

השופטת גילה ספרא-ברנע קבעה כי השינוי בחלוקת זמני השהות לא מהווה שינוי נסיבות מהותי כשלעצמו משום שמדובר בהרחבה מינורית ודי צפויה לאור המפגשים הנרחבים מלכתחילה שנקבעו בהסכם הגירושים.

עם זאת, מצבה הכלכלי של האם אכן השתנה משמעותית, שכן לפי הנתונים שהציגה שכרה עלה מכ-7,000 שקלים לחודש לכ-17,000 שקלים היום. השופטת הוסיפה כי אמנם היא מקבלת את טענת האם כי שכרו של האב גבוה יותר ממה שהצהיר אבל זה לא שולל את השיפור במצבה.  

השופטת קבעה כי שילוב של ההרחבה הקטנה בזמני השהות לצד עליית השכר של האם וההלכה של בית המשפט העליון מ-2017 מהווים ביחד שינוי נסיבות מהותי שמצדיק התערבות בסכום המזונות.

השופטת החליטה להעמיד את המזונות על 800 שקלים בחודש וזאת בהתחשב בצרכי הילדים, הכנסות ההורים ונסיבות נוספות כמו חוסר תום ליבו של האב שלא שילם את המזונות שבהם התחייב, ההסתמכות של האם על מארג ההסכמות בהסכם והרושם שהיא אכן זו שמשקיעה בילדים יותר.

בסיכומו של דבר האב ישלם לילדיו 2,400 שקלים בחודש כולל הוצאות מגורים. לא נפסקו הוצאות.

• ב"כ האב: עורך דין מיכאל רייכלסון (מינוי הלשכה לסיוע משפטי)
• ב"כ האם: עו"ד לענייני משפחה אורלי יעקב

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.