המעסיק טען שפוליסת הביטוח שלו מכסה את נזקי התאונה אבל השופטת מצאה כי התנהלותו מול חברת הביטוח מובילה בדיוק למסקנה ההפוכה.
בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה כ-168 אלף שקל לטובת עובד שיפוצים ובנייה שנפגע בידו השמאלית במהלך העבודה. המעסיק – אחיו של העובד – הודה באחריות מתוך סברה שחברת הביטוח תשלם את הכסף במקומו, אבל השופטת סיגלית מצא חייבה אותו לשלם את הפיצויים מכיסו הפרטי לאחר שגילתה כי לא דיווח על המקרה כשחידש את הפוליסה.
התאונה התרחשה ביולי 2011, יום לאחר שפג תוקפה של פוליסת הביטוח של העסק. התובע (64) – שעבד באותה התקופה כשיפוצניק בעסק של אחיו – ניסה לשחרר אבנים שנתקעו במכונה לשאיבת חול כשלפתע ידו נתפסה במנוע.
התובע הובהל לבית החולים "המרכז הרפואי לגליל" בנהריה, שם אובחן עם פגיעת "מעיכה", שבר וקרעים בכף יד שמאל ובהמשך עבר ניתוח בבית החולים "תל השומר" שברמת גן. לאחר מכן ביטוח לאומי הכיר בו כנפגע עבודה עם 20% נכות.
בתביעה שהגיש במרץ 2014 נגד אחיו (המעסיק) וחברת "שירביט" שביטחה את העסק, התובע ביקש פיצוי על הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה כגון הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועוד. לטענתו, מאז התאונה הוא סובל מהפרעה תחושתית בכף היד ומתקשה להזיז את אצבעותיו.
בתגובה, המעסיק הודה בהתרחשות התאונה אבל טען שחברת הביטוח של העסק צריכה לפצות את אחיו.
אלא ש"שירביט" טענה כי המקרה לא מכוסה בפוליסה. היא הסבירה שהמעסיק רכש פוליסה "פקדונית" כלומר, כזו שחלה רק אם הוא מדווח מראש על הפרויקט שהוא מעוניין לבטח. במקרה הנוכחי, המעסיק לא דיווח לה על הפרויקט שבו התובע נפצע, מה גם שהפוליסה פקעה יום לפני שהתאונה התרחשה, וחודשה רק לאחר מספר ימים מבלי שדווח על התאונה.
בתגובה לטענותיה, התובע טען כי אחיו (המעסיק) לא הבין את תנאי הפוליסה ולא ידע שעליו לדווח מראש על הפרויקטים לצורך הפעלתה.
ידע-גם-ידע
ואולם, בחינת מסמכי חידוש הפוליסה הובילה את השופטת מצא למסקנה כי המעסיק היה מודע לכך שעליו לדווח מראש על הפרויקטים של העסק. אם לא די בכך, היא מצאה כי בעת החידוש המעסיק דיווח על שני פרויקטים אחרים אך לא אמר דבר לגבי תאונת העבודה – שקרתה בפרויקט אחר.
בנסיבות אלה, נקבע כי חברת הביטוח צודקת, וכי המעסיק התנהל בחוסר תום לב. לפיכך, התביעה נגד "שירביט" נדחתה ונקבע כי המעסיק יישא לבדו בסכום הפיצוי שייפסק לטובת התובע.
באשר להיקף הנזק של התובע, השופטת קיבלה את עמדת מומחה בית המשפט והעמידה את נכותו בשיעור 38%. לצד זאת, היא הטילה על התובע "אשם תורם" בשיעור 15% לאחר שמצאה כי מכונת השאיבה שממנה נפגע הייתה שייכת לו, ולא למעסיק. לטעמה, הדבר מעיד על כך שהתובע ידע כיצד לתפעל אותה והיה מודע לסכנות הטמונות בהפעלתה.
בסופו של יום, המעסיק חויב לשלם לתובע מכיסו 156,273 שקלים על הפסדי שכר ופנסיה, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וכאב וסבל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד ויסאם נבואני
- ב"כ חברת הביטוח: עו"ד עדנה בונשטיין
עו"ד יוסי ניזרי
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.