בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח כי אין כיסוי ביטוחי משום שלא מדובר בתאונת דרכים. נקבע כי לפי תנאי הפוליסה יש לאירוע כיסוי בין אם הוא נחשב לתאונת דרכים ובין אם לאו.
חברת הביטוח "הכשרה" תשלם כ-280 אלף שקל פיצויים לרוכבת אופניים חשמליים שנפלה לאחר שנהג מונית פתח את דלת הרכב ופגע באופניים. בפסק הדין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב על ידי השופט משה תדמור-ברנשטיין נדחתה טענת חברת הביטוח כי הפוליסה לא חלה על המקרה משום שאינו נחשב לתאונת דרכים. השופט קבע כי פתיחת הדלת נחשבת ל"שימוש ברכב מנועי" ולפי תנאי הפוליסה די בכך כדי לחייב את חברת הביטוח לפצות על נזקי הגוף שנגרמו לרוכבת – בין אם זו תאונת דרכים לפי החוק ובין אם לא.
התאונה התרחשה ב-2014. התובעת הייתה אז כבת 35 ורכבה לעבודה, כשלפי גרסתה, דלת של מונית חונה שנפתחה פתאום לכיוון הכביש פגעה באופניה והיא נפלה. כתוצאה מהתאונה היא נפגעה בכתף הימנית ולטענתה סובלת מאז מכאבים ומגבלות תנועה.
"הכשרה", שביטחה את המונית, הכחישה גרסה זו. תחילה לא מסרה גרסה נגדית אך לאחר מכן הפנתה לעדות של הנהג במשטרה, שלפיה התובעת פגעה במונית לפני שפתח את הדלת.
חברת הביטוח הוסיפה כי גם אם גרסת התובעת תתקבל בכל מקרה אין לה חבות לפי הפוליסה, שחלה רק אם התרחשה תאונת דרכים או שנגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי. זאת, כיוון שפתיחת דלת של מונית חונה לפני שהנהג ירד מהרכב לא נחשבת לשימוש ברכב מנועי.
סיכון תעבורתי
השופט משה תדמור-ברנשטיין העדיף את גרסת התובעת שחזרה על עצמה באופן ברור ועקבי לאורך כל הדרך: במשטרה, בביטוח הלאומי ובעדותה בבית המשפט. לעומתה הוא קבע כי גרסת נהג המונית לא הייתה אמינה, עקבית או סבירה והתגלו בה בקיעים רבים.
מכאן, שהתאונה אירעה משום שנהג המונית פתח את דלת הרכב בחוסר זהירות. בהקשר זה השופט דחה את ההפרדה המלאכותית שערכה חברת הביטוח בין פתיחת הדלת לבין הירידה מן הרכב וקבע כי אין אפשרות לנתק את השניים שכן פתיחת דלת של רכב חונה היא חלק אינטגרלי מפעולת הירידה. "בפתיחת הדלת לצורך ירידה מהרכב בסיום נסיעה... יצר הנתבע סיכון תעבורתי תוך 'שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה'", כתב לפיכך.
בהתאם לכך, השופט קבע כי התרחשה כאן תאונת דרכים. כדאי לציין כי נשאלה השאלה האם מדובר בתאונה מעורבת של שני רכבים. השופט ציין כי נכון להיום יש בנושא פסיקות סותרות של בית המשפט המחוזי אך לעמדתו כל עוד אופניים חשמליים לא נכללים בהגדרת כלי רכב מנועי בחוק הפיצויים, אין לראות בהם רכב. לפיכך, השופט גרס כי יש לראות בתובעת כהולכת רגל שנפגעה.
בצד זאת, השופט הבהיר כי הפוליסה חלה גם אם האירוע לא היה נחשב לתאונת דרכים לפי חוק, שכן לפי תנאי הפוליסה די בכך שנגרם לתובעת נזק עקב שימוש ברכב מנועי.
על כן נקבע כי חברת הביטוח תפצה את התובעת בהתאם לפוליסה בסכום כולל של 242,326 שקלים (לאחר הפחתת תגמולי ביטוח לאומי). הפיצוי הוא על הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ואחרות וכאב וסבל. בנוסף חויבה "הכשרה" בשכר טרחת עורך דין בסך 36,862 שקלים והחזר אגרת משפט.
עו"ד אוהד נבון
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.