עובד בחברה לפירוק והרכבה של סוללות כיפת ברזל ניסה להתחמק מתכולת קרטון שנפלה עליו, אך עקב צפיפות במחסן הוא סובב את ברכו ונחבל. בית המשפט קבע שהמעסיקה התרשלה כשלא דאגה לסביבת עבודה בטוחה
בבית משפט השלום בירושלים התקבלה לאחרונה תביעה שהגיש עובד שנפגע בעבודה נגד המעסיקה שלו - חברה שעוסקת בפירוק והרכבת סוללות כיפת ברזל. העובד נשלח לסדר מחסן ונחבל בברכו בעת שניסה להתחמק מתכולת קרטון כבדה שנפלה עליו, ונגרמה לו נכות. השופט דב גוטליב קבע כי המעסיקה התרשלה כשלא הדריכה את העובד, לא פיקחה עליו ולא דאגה לבטיחות, וחייב אותה לשלם לעובד פיצויים.
תאונת העבודה התרחשה באפריל 2015. באותו היום לא הייתה עבודה במחלקה בה עבד התובע בדרך כלל, והוא התבקש יחד עם עובד נוסף לסדר את המחסן בו היו חלקי מתכת כבדים שאופסנו בקרטונים ישנים, שהתחתית של חלקם הייתה לדבריו "רקובה, קרועה ורטובה". אחד הקרטונים התפרק כשהרים אותו ותכולתו נפלה. התובע ניסה לחמוק מהפגיעה אך בגלל הצפיפות והבלגן במחסן סובב את ברך ימין ונחבל. הוא פונה לבית חולים ובהמשך נאלץ לעבור ניתוח ונותרה לו מגבלה בתנועה.
התובע הגיש תביעה נזיקית נגד מעסיקתו וטען לרשלנותה, בין היתר, בכך שלא תחזקה את המחסן באופן ראוי, חשפה אותו לסיכון ופציעה, לא הנהיגה שיטת עבודה, לא הקפידה על בטיחות ולא פיקחה והדריכה אותו. זאת במיוחד לנוכח העובדה שאין לו ניסיון בפינוי מחסנים והמחסן היה עמוס ומבולגן, והקרטונים היו מרופטים.
התובע צירף חוות דעת של מומחה בתחום האורתופדיה, לפיה נקבעה לו נכות צמיתה של 10% בעקבות התאונה.
הנתבעת הכחישה את נסיבות התאונה, וטענה כי אם היא אכן קרתה, היא נגרמה מרשלנותו של התובע. מנהל החברה טען בעדותו שהמחסן היה מסודר ועם גישה נוחה, והציג תיאוריות חלופיות, בהן התובע נפצע בכלל במשחק כדורגל ולא בעבודה.
הנתבעת הגישה גם היא חוות דעת של אורטופד מטעמה, שהעמיד את נכות התובע בגין הפגיעה על 5% בלבד.
גרסת המנהל לא אמינה
השופט דב גוטליב מצא את גרסתו של התובע הגיונית ועקבית באשר לנסיבות הפציעה והצפיפות במחסן, שקיבלה חיזוק בעדותו של העובד הנוסף שהיה עם התובע במחסן בזמן התאונה. השופט העדיף את גרסתם על פני גרסת המנהל שלא הייתה אמינה בעיניו.
באשר לשאלת האחריות קבע השופט גוטליב שהנתבעת התרשלה בכך שלא קבעה שיטת עבודה בטוחה במחסן במיוחד לאור הצפיפות ואי הסדר במחסן ושלא הדריכה את התובע בסיכונים הקיימים במיוחד כאשר התובע לא היה עובד מחסן. השופט ציין כי הנתבעת הייתה צריכה להדריך את התובע לפנות מקום בטוח לעבודה ולהרים את הקרטונים בזהירות שלא יקרעו בהתחשב בתכולה שלהם (מתכות) ובמצבם הרעוע. עוד קבע השופט כי קיים קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעת לנזק שנגרם לתובע.
עם זאת קבע השופט כי יש ליחס לתובע אשם תורם בשיעור של 15%, מפני שהיה עליו לנקוט בזהירות בהתחשב במצב המחסן וסוג העבודה.
השופט גוטליב מינה מומחה מטעם בית המשפט שלפיה נקבעה לתובע נכות רפואית בשיעור של 10%. בסך הכך, בניכוי אשם תורם ותגמולי ביטוח לאומי, נפסק לתובע פיצוי של 288,368 שקלים בצירוף הוצאות משפט בסך 8,000 שקלים ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מהסכום שנפסק.
לקריאת פסק הדין בתיק ת"א 49123-03-17
- ב"כ התובע: עו"ד יצחק דדון ואח'
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עמיחי טרוזמן ואח'
עו"ד יוסי ניזרי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.