התובעת – שרגלה נשברה – טענה שבכניסה לסופר היה מפגע בטיחותי. עיריית חיפה והסופר טענו שהתובעת נפלה בגלל חוסר זהירות. השופטת עידית וינברגר הסכימה עמן חלקית בלבד.
בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצויים של כ-300 אלף שקלים לאישה שנפלה ביולי 2011 בכניסה למרכול בחיפה, בשל הפרש גבהים בין מפלס הכניסה לבין הרחוב. השופטת עידית וינברגר קבעה כי מדובר במפגע מסוכן שהיה באחריות המרכול והעירייה אך הבהירה כי גם התובעת הייתה צריכה להיזהר יותר.
בתביעה שהגישה במאי 2012 טענה התובעת כי נפלה ביציאה מסופר "הגליל אופר את אדם" בגלל הפרש גבהים מסוכן ובלתי אחיד בין מפלס היציאה לבין הרחוב. לטענתה, מדובר בבנייה לא תקנית שהיא סוג של אלתור, וככזו היא מהווה מפגע מסוכן המסכן את הלקוחות.
התובעת גיבתה את טענותיה בחוות דעת מהנדס ובעדות של אחד מעובדי הסופר שראה אותה נופלת.
לגבי הנזקים שלה, התובעת טענה כי היא עברה ניתוח בבית החולים כרמל לאחר שאובחנה עם שבר בקרסול, והיא עדיין סובלת מכאבים שמפריעים לה בתפקוד היומיומי. כדי להוכיח את נזקיה הרפואיים צירפה התובעת חוות דעת שקבעה כי היא נותרה עם 25% נכות בעקבות הנפילה.
התובעת טענה עוד כי עזבה את עבודתה בעקבות התאונה, וכך גם בעלה, שנאלץ לטפל בה ובארבעת ילדיהם ביניהם תינוק בן חודשיים.
מהצד השני, עיריית חיפה והסופר-הנתבעות -לא חלקו על המפגע ואף הציגו בבית המשפט את התיקונים שנעשו במקום מאז התאונה.
עם זאת, הן טענו כי התובעת לא הוכיחה שהתרשלותן היא שגרמה לתאונה. לדבריהן גם התובעת אשמה שכן היא נהגה לערוך במקום קניות לעיתים קרובות והכירה אותו. הנפילה אף התרחשה באור יום כך שהתובעת ראתה את המפגע והיה עליה להסתכל לאן היא הולכת. בנוסף, בחוות דעת שהגישו נקבע כי לתובעת נשארה נכות של כ-10% בלבד.
האחריות – על בעלי הקרקע
אולם השופטת וינברגר קבעה כי לנתבעות יש אחריות גדולה להתרחשות התאונה. השופטת הבהירה כי בעל מקרקעין אחראי לבטיחות המבקרים בהם, וכמובן שהרשות המקומית חבה חובת זהירות כלפי הולכי רגל העושים שימוש ברחובותיה. בהקשר זה השופטת קבעה כי העירייה הפרה את חובותיה בכך שאפשרה לסופר להתנהל במשך שנים רבות ללא רישיון עסק עקב בנייה בלתי חוקית.
כמו כן, השופטת האמינה לגרסתה של התובעת לגבי נסיבות התרחשות התאונה וציינה כי היא עלתה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו.
באשר לנזקי התובעת, בעקבות המחלוקת הרפואית בין הצדדים מינתה השופטת מומחה שקבע כי אחוזי הנכות של התובעת עומדים על 10% בלבד – כפי שטענו הנתבעות. כמו כן, השופטת הסכימה עם טענת הנתבעות כי התובעת הייתה צריכה להיות זהירה יותר, בפרט מאחר שהכירה היטב את המקום, והיא קבעה שיש לה 25% אשם תורם.
בהמשך השופטת חישבה את נזקיה של התובעת, בהם פגיעה בכושר ההשתכרות, כאב וסבל, הפסדי פנסיה ועזרת הזולת, והעמידה אותם על כ-350 אלף שקל.
בפועל, הנתבעות ישלמו לתובעת 300 אלף שקלים כולל הוצאות משפט, לאחר קיזוז אשם תורם והפחתת התגמולים שקיבלה התובעת מביטוח לאומי. לפי הסכמה בין שתי הנתבעות עיריית חיפה תישא ב-35% מהפיצוי והמרכול ביתר.
- ב"כ התובעת: עו"ד הוד סוקול
- ב"כ הנתבעות: עו"ד קלוזנר ועו"ד י. נחשון
עו"ד רן שקד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.