עובדת בחברת שירותי סריקה, שהוצבה במכללה האקדמית תל-אביב יפו, נפצעה כשסכין חדה נחתה על ידה בזמן ניקוי המכונה המסוכנת. האחריות הוטלה על שני הגופים שהתרשלו בפיקוח.
בית משפט השלום בתל-אביב חייב לאחרונה את חברת "תומקס-פתרונות סריקה" והמכללה האקדמית תל-אביב יפו לשלם יותר מ-366 אלף שקל פיצויים לעובדת ששתי אצבעות ידה הימנית נגדעו כשסכין של גיליוטינה לחיתוך דפים נחתה עליה. השופט יובל גזית קבע כי שני הגופים התרשלו משום שסיפקו לעובדת מכונה תקולה ולא הקפידו על הדרכה ופיקוח ראויים אף שמדובר במכשיר מסוכן.
תאונת העבודה התרחשה ב-2014. הנפגעת הייתה בת 25 ועבדה ב"תומקס" שסיפקה שירותי סריקה וניהול מסמכים למכללה. ביום התאונה היא עסקה בחיתוך דפים בגיליוטינה. הסכין נפלה על ידה הימנית כשניסתה לנקות את המכונה משבבי נייר תקועים.
בתביעה שהגישה נגד שני הגופים וחברת הביטוח "הכשרה" (ביטוח חבות המעבידים של "תומקס") היא טענה לרשלנות ולהפרת חוקי הבטיחות בעבודה. זאת, משום שלטענתה הנתבעות סיפקו לה מכונה פגומה, לא העבירו לה הדרכות בטיחות ולא פעלו למניעת הסיכונים הצפויים מהמכשיר המסוכן.
הנתבעות ניסו לערער את אמינות התובעת שלטענתן הציגה גרסאות סותרות לגבי אופן התרחשות התאונה. לטענתן, הן לא התרשלו ולא הפרו כל חוק שכן הועברו לתובעת הדרכות בטיחות והיא הוזהרה שלא להכניס את ידה תחת הסכין.
הנטל על המעסיק
השופט יובל גזית הדגיש כי חובת הזהירות המוטלת על מעסיקים מחייבת אותם לקחת בחשבון רשלנות מצד עובדיהם ולדאוג להזהיר אותם, לפקח עליהם, לספק להם כלי עבודה תקינים ולנקוט באמצעים הדרושים לצורך מניעת הסכנות ככל האפשר.
במקרה הנוכחי, מנהל "תומקס" הודה בעדותו שהמכונה לא הייתה תקינה משום שהמעצור העליון של הסכין נשבר. בנוסף, מדובר במכונה שנחשבת כ"דבר מסוכן" לפי פקודת הנזיקין. משכך, ברמה המשפטית, הנטל עובר למעסיק שחייב להוכיח שלא הפר את חובת הזהירות ולא התרשל.
השופט גזית קבע כי הנתבעות לא עמדו בנטל זה. ראשית, מאחר שסיפקו לתובעת מכונה תקולה. שנית, משום שלא ניתן היה להבין מהן מה טיב ההדרכה שקיבלה התובעת והאם הייתה מקיפה דיה. שלישית, לא הוכח שהיה פיקוח על עבודתה, ולא הוצגו ראיות שהיה לרשותה אמצעי אחר, מלבד ידיה, לנקות את השבבים התקועים.
מכאן, השופט הגיע למסקנה כי הנתבעות התרשלו ואחראיות למרב הנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מהתאונה. בצד זאת, 20% מהאחריות הוטל על התובעת עצמה, משום שבכל זאת קיבלה הדרכה מסוימת, על המכונה הופיע שלט אזהרה ובנוסף השופט גילה אצלה בעיות מהימנות שהתאפיינו בהגזמות לגבי מצבה.
בשלב הבא השופט קבע את שיעור הנכויות של התובעת בהתאם לחוות דעת מומחים ממונים שלפיהן היא סובלת מנכות אורתופדית של 18% ונכות נפשית בשיעור 10%. ואולם, בניגוד לטענות התובעת, השופט לא מצא שלנכות השפעה תפקודית גבוהה והוא העמיד את נכותה התפקודית על 15% בלבד וממנה גזר הפסדי שכר של כ-272 אלף שקל.
בנוסף לכך נפסקו לתובעת 120 אלף שקל פיצויים על כאב וסבל וכן 25 אלף שקל עבור הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה ועזרת הזולת. לאחר הפחתת תגמולי ביטוח לאומי ואשם תורם, חויבו הנתבעות בפיצויים של 291,500 שקל, שכר טרחת עורך דין של 68,000 שקל והחזר הוצאות משפט.
עו"ד שרית חרל"פ
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.