האם עובד שעזב את העבודה כי זומן למתקן חולות כיוון שתוקף אשרת העבודה שלו פג זכאי לפיצויי פיטורים? סגנית נשיאת ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קבעה שכן. פסק דין שמהווה תזכורת למעסיקי עובדים זרים באשר הם.
השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ קיבלה לאחרונה אחרונה את תביעת העובד הזר, שגורש למתקן "חולות", לשורה של זכויות שונות מהמעסיקה שלו לשעבר.
התובע עבד בחברת ניקיון "קפלן את לוי" במשרה מלאה, 48 שעות בשבוע, ושימש כמנקה רחובות ברעננה. עבודתו נמשכה כמעט 50 חודשים, והסתיימה באוקטובר 2015, בנסיבות עגומות מבחינתו. באותו חודש זימנה אותו רשות האוכלוסין לשימוע לפני העברה למתקן חולות, כיוון שפג תוקף אשרת העבודה שלו בישראל.
שימוע זה נערך כנהוג לפני מתן הוראות שהייה בהתאם לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל. בסיום השימוע הוא נדרש להתייצב בחולות כעבור חודש, שם שהה במשך שנה, עד נובמבר 2016.
לאחרונה נדונה בביה"ד האזורי לעבודה תביעתו נגד המעסיקה-לשעבר, בה דרש לחייב אותה בזכויות סוציאליות שונות שלטענתו לא שולמו לו, למשל פנסיה, גמול שעות נוספות, עבודה בימי שישי, פדיון חופשה ודמי חגים.
בנוסף לכך העובד אף תבע פיצויי פיטורים – סכום משמעותי כשמדובר ביותר מארבע שנות עבודה.
המעסיקה-הנתבעת חלקה על גישתו וטענה שאינו זכאי לפיצויים. במשפט העידו העובד (התובע) ומן העבר השני בעליה של החברה, שהוא גם מנהלה.
הלכה של ביה"ד הארצי
לאחר ששמעה את העדויות ועיינה במסמכים, השופטת גילצר-כץ החליטה לקבל את התביעה.
מרבית פסק הדין עסקה בניתוח הזכויות השונות להן זכאי התובע, בהתאם לצו ההרחבה לעובדי ניקיון החל על המקרה שלו. השופטת ירדה לפרטים שונים וניתחה את "המספרים" כמיטב יכולתה בהתאם לחומר הראיות. בסוגיות אלה השופטת דנה באופן שיטתי והצביעה על זכויות ותשלומים שונים שהנתבעת לא שילמה לתובע כנדרש.
כך למשל, בסוגית השעות הנוספות, השופטת הזכירה כי "על פי התיקון לחוק הגנת השכר, על המעסיק לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם. כמו כן המעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות העבודה באופן שוטף וחייב לכלול רישום שעות עבודה בפועל".
אולם החלק המעניין יותר של פסק הדין הוא זה שנגע בשאלת הפיצויים. השופטת הבהירה כי על פי בית הדין הארצי לעבודה, "הפסקת עבודה בשל פקיעת תוקף אשרה של עובד זר (בדומה למבקש מקלט) מזכה אותו בפיצויי פיטורים".
עם זאת, נקבע כי התובע אינו זכאי לדמי הודעה מוקדמת מאחר שלא הודיע לנתבעת על זימונו לשימוע, על אף שידע על כך מספר ימים לפני כן.
בסיכומו של דבר השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובע כ-66,000 שקל בגין זכויותיו השונות ופיצויי הפיטורים, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ארז כהן
- ב"כ הנתבע: עו"ד כרמית זמיר
עו"ד אברהם (בומה) ברחד
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.