שני אירועי נפילות טילים שבהם טיפל הכבאי הכניסו אותו ללחץ נפשי וחרדה. בית הדין לעבודה קיבל את עמדת המומחית הרפואית כי אף שהיה נתון בסיכון לחלות בסוכרת האירועים החריגים האיצו את התפרצותה
בית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגיש כבאי מתחנת אשדוד נגד הביטוח הלאומי, והכיר בו כנפגע עבודה עקב התפרצות מחלת הסוכרת בסמוך להשתתפותו בחילוץ נפגעים עקב נפילת טילים בתקופת המבצע "צוק איתן". השופט יעקב אזולאי קיבל את עמדת המומחית הרפואית שמונתה מטעם בית הדין שלפיה אף שהכבאי היה ממילא נתון בסיכון לחלות במחלה העיתוי שבו התפרצה מעיד על קשר הדוק ללחץ הנפשי הגדול בו היה שרוי בשל האירועים בעבודה.
ב-2017 דחה ביטוח לאומי את התביעה שהגיש הכבאי להכיר בהתפרצות הסוכרת כפגיעה בעבודה, בטענה שלא הוכר קשר לתנאי העבודה ומדובר בתחלואה טבעית.
הכבאי פתח לפיכך בהליך משפטי נגד המוסד בבית הדין לעבודה שהכיר בכך שבתקופת מבצע "צוק איתן" ביולי-אוגוסט 2014 עבר הכבאי שני אירועים חריגים בעבודה שהכניסו אותו ללחץ נפשי רב. במקרה הראשון הוא נקרא לטפל בנפילת טיל בגן יבנה, שגרם להרס של בית כנסת, בית פרטי וגן ילדים ומלבד חילוץ הנפגעים הרבים התמודד גם עם דליפת גז מסוכנת. במקרה השני אירעה פגיעת טיל ישירה בבית כנסת באשדוד בסמוך למקום שבו לומד הבן של אחייניתו.
בשלב הבא מינה בית הדין מומחית בתחום הסוכרת שתבחן את הקשר הסיבתי בין האירועים לבין מצבו הרפואי של הכבאי. המומחית הגיע למסקנה כי המחלה הייתה מתפרצת אצל הכבאי בשלב כזה או אחר בשל גורמי סיכון כמו השמנת יתר, עודף שומנים בדם וטרום סוכרת. עם זאת, סמיכות הזמנים לאירועים מעידה על כך שהלחץ הנפשי האיץ את הופעתה.
התובע ביקש להכיר בקשר הסיבתי בין האירועים החריגים שחווה בעבודתו לבין מחלתו על סמך חוות הדעת. הוא טען כי גם אם מצבו הרפואי הושפע מגורמים נוספים מלבד האירועים בעבודה, יש להכיר בו כפגיעה בעבודה מאחר שהם זירזו את התפרצות המחלה.
ביטוח לאומי טען מנגד שקביעותיה של המומחית לא היו ברורות וביקש להתעלם מחוות הדעת. נטען כי המומחית התייחסה לאופי העבודה הכללי של התובע בתקופת המבצע ולא לאירועים הספציפי, וכי לנוכח גורמי הסיכון הרבים המקרה לא עונה על הקריטריונים לפגיעה בעבודה.
שנים ללא ביטוי קליני
השופט יעקב אזולאי לא הסכים עם עמדת המוסד. הוא קבע כי חוות הדעת ציינה מפורשות את סמיכות הזמנים בין האירועים הספציפיים לבין התפרצות מחלת הסוכרת כ"גורם התומך בקשר הסיבתי".
המומחית אף הדגישה כי אף שהתובע היה בסיכון לפיתוח סוכרת ייתכן שהיו עוברות שנים רבות ללא ביטוי קליני, והגורם הנפשי הוא שהשפיע לרעה על מצבו והוביל להתפרצות המחלה בעיתוי המסוים.
השופט הוסיף כי המומחית אמנם לא התעלמה מהרקע הכללי של עבודה בתקופת מבצע מלחמתי אבל בצד זאת היא ציינה במפורשת שהקשר הסיבתי הוא לשני האירועים הנקודתיים שהוכרו כחריגים.
עוד נקבע כי לפי הפסיקה אפשר להכיר בפגיעה בעבודה גם כאשר האירועים החריגים מאיצים את הופעת הפגיעה הרפואית, כמו במקרה הנוכחי.
לפיכך השופט קבע כי התפרצות הסוכרת נחשבת לפגיעה בעבודה, וחייב את ביטוח לאומי לשלם לתובע 3,000 שקל הוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד שילת דהן
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד מורן קונביסר
עו"ד אורי לוגסי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.