חברת הביטוח "הפול" טענה לשיעור נזקים נמוך נוכח ממצאיו של חוקר פרטי שלפיהם אחרי התאונה הנפגע הקים עסק. אלא שבית המשפט התרשם שלמרות מאמציו להשתקם הוא עדיין לא מסוגל לעבוד בעבודות פיזיות כבעבר.
בית משפט השלום באשקלון קיבל לאחרונה תביעה של שליח פיצה שנפגע בתאונת דרכים, וחייב את "המאגר הישראלי לביטוח-הפול" בפיצויים של כחצי מיליון שקל על הפסדי הכנסות, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. השופטת הבכירה סבין כהן לא התרשמה מהראיות שהציג חוקר פרטי מטעם חברת הביטוח, שלפיהם הנפגע הקים עסק ועובד בו ללא קושי. בפסק הדין צוין כי מאמצי הנפגע להשתקם אינם שוללים את העובדה שהוא סובל ממוגבלות שמקשה עליו להתקדם.
התובע (33) נפגע בראש ובגפיים בתאונה שאירעה ב-2014, כשעבד כשליח פיצה. הביטוח הלאומי, שהכיר באירוע כתאונת עבודה, שילם לו דמי פגיעה וקבע לו 20% נכות לצמיתות בשל פגיעה בירך השמאלית שמשפיעה על כושר התפקוד שלו.
"הפול", שביטחה את האופנוע בביטוח חובה, לא התכחשה לחבותה לפצות את הנפגע על נזקי התאונה אלא שהיא סברה כי יש לפסוק לו פיצויים נמוכים מאחר שלטענתה הצליח להשתקם. להוכחת טענותיה חברת הביטוח העידה חוקר פרטי ששכרה, ומצא כי לתובע יש עסק פעיל להתקנת מערכות אבטחה.
מנגד התובע הסביר כי הוא בסך הכל עוזר לחבר. הוא טען שלפני התאונה פתח עסק דומה אך לאחריה נאלץ לסגור אותו כיוון שבמשך תקופה ארוכה לא יכול היה לעבוד.
בנוסף הוא טען כי ניסה להשתלב במגוון עבודות אך לא הצליח להתמיד בהן בשל המגבלות שלו - שכן הוא מתקשה לשבת ולעמוד למשך זמן רב, לכופף את הרגל, לעלות ולרדת במדרגות ועוד. התובע ציין כי הוא אפילו עבר שיקום מקצועי דרך הביטוח הלאומי ובסופו של דבר השתלב בעבודה בהוסטל שיקומי לפגועי נפש שמאפשרת לו שעות מנוחה.
הסבר הגיוני
השופטת הבכירה כהן האמינה לגרסת התובע שהשתקפה גם מאישורי הביטוח הלאומי, רשויות המס והתיעוד הרפואי, ובהתאם לכך החליטה כי הנכות התפקודית שלו זהה לנכות הרפואית (20%). בכך, נדחתה עמדת "הפול" כי הנכות התפקודית נמוכה בהרבה.
השופטת ציינה כי לתובע אין מקצוע מוגדר וכי הוא ניתב את עצמו לעבודות טכניות שכרוכות בשימוש ברגליו. לכך, קבעה השופטת, יש משמעות תפקודית נוכח אופי הפגיעה של התובע.
השופטת הוסיפה כי בניגוד לעמדת המבטחת היא עצמה התרשמה כי התובע לא הסתיר את נסיונותיו הרבים לחזור לשגרת עבודה מסודרת, כולל הסבר לממצאי החוקר. השופטת האמינה לו כי אינו מנהל עסק פעיל וכי מדי פעם הוא מסייע לחבר וייתכן שמכניס מכך כספים פה ושם. אלא שמאמצי השיקום שלו עדיין לא שוללים את העובדה כי המגבלה שלו מונעת ממנו השתלבות בעבודה הדורשת מאמץ פיזי.
בנוסף, דחתה השופטת את בקשת חברת הביטוח לפסוק לתובע הפסדי שכר לפי שכר מינימום וחישבה אותם לפי 85% מהשכר הממוצע במשק.
בסיכומו של דבר נפסק כי נזקיו של התובע, בהם הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת, מגיעים לשווי של 735,995 שקל. בניכוי הכספים שקיבל מביטוח לאומי ותשלום של 6,000 שקל שקיבל מחברת הביטוח זכה התובע בכ-418 אלף שקל שאליהם יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של כ-64 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד לילך אללוף, עו"ד קרן רנאיה
- ב"כ הנתבעת: עורך דין עוזי לוי, עו"ד רותם שרביט
עו"ד יצחק חזות
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.