האישה סבלה מהתנכלויות מתמשכות מצד שכניה בדלת ממול, שכללו קללות, עלבונות, השמעת מוסיקה רועשת והשארת לכלוך בחדר המדרגות. השופטת ציינה כי הנתבעים "פעלו בבריונות כאילו אין דין ואין דיין".
בית משפט השלום בחדרה קיבל חלקית את תביעתה של אישה שסבלה מהתנכלות מתמשכת של שכניה והורה לזוג השכנים לשלם לה פיצויים בסך 71,700 שקל. "הרושם הוא שהנתבעים פעלו בבריונות, כאילו אין דין ואין דיין, וכאילו הם יכולים לעשות כל העולה על רוחם", כתבה השופטת הדסה אסיף.
התובעת והנתבעים התגוררו דלת מול דלת, עד שהתובעת עברה לעיר אחרת, לדבריה בעקבות שרשרת בלתי פוסקת של מעשי הטרדה, הפחדה, איומים וקללות כלפיה מצד הנתבעים. בבית המשפט היא תבעה מהם 300,000 שקל בגין עוולות שונות שלטענתה הם ביצעו כלפיה, ובהן איומים, תקיפה, כליאת שווא, לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
הנתבעים מצדם הכחישו את כל טענות התובעת ואף הגישו נגדה תביעה נגדית על סך 100,000 שקל, בטענה כי היא זו שהטרידה אותם, בכך שנהגה לעקוב אחרים ואף צילמה אותם.
"רושם קשה"
לאחר שניתחה את הראיות ושמעה את העדויות, השופטת אסיף החליטה לקבל את תביעת התובעת ולדחות את תביעת הנתבעים. בין היתר, השופטת הפנתה לכך שהתובעת הציגה סרטונים שבהם שומעים ולעתים אף רואים את הנתבעים מקללים אותה, צועקים לעברה מילות גנאי, גם כשהיא בבית וגם כשהיא ברחוב.
כמו כן, גרסתה של התובעת קיבלה חיזוק מעדויות של שכנה ושל חברה, וכן של הנתבעת עצמה, שאישרה שהיו מקרים שבהם צעקה קללות לעבר התובעת, אם כי לטענתה "לא קללות רציניות".
בין היתר, הוכח שהנתבעים צעקו לעברה "רוסיה מסריחה" ו"זונה רוסייה". השופטת קבעה כי מדובר בביטויים המהווים לשון הרע, בהיותם גזעניים ופוגעניים.
בנוסף, השופטת שוכנעה כי הנתבעים ביצעו כלפי התובעת עוולת "מטרד ליחיד", שהתבטא בכך שהשמיעו מוסיקה רועשת עם דלת פתוחה, ואף השאירו את כלבם בחדר המדרגות ללא רצועה, ולכלכלו במכוון את חדר המדרגות. בהקשר זה השופטת הבהירה כי עדויות הנתבעים עשו רושם לא אמין, ואף סתרו אחד את השנייה.
בהמשך קבעה השופטת כי הנתבעים אף פגעו בפרטיותה של התובעת בכך שהתחקו אחריה ואחר אורחיה.
יחד עם זאת, השופטת דחתה את טענת התובעת בדבר כליאת שווא או תקיפה מצד הנתבעים שכן הם לא הוכחו כלל, ואף את דרישתה להפרש שכר דירה בטענה שעברה לעיר אחרת בגלל הנתבעים. השופטת שוכנעה כי התובעת עברה פשוט כדי להתגורר קרוב יותר לבנה.
התוצאה היתה פיצוי של 60,000 שקל בתוספת הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך 11,700 שקל. השופטת ציינה כי גם אם כל מקרה ומקרה כשלעצמו אולי אינו מצדיק פיצוי, "הרושם שנותר לאחר שמיעת כל העדויות הוא רושם קשה".
בכל הקשור לתביעה הנגדית, כתבה השופטת: "לא מצאתי שהאופן שבו צילמה התובעת את הנתבעים בכלל, ואת הנתבע בפרט, יש בו הפרה של פרטיות הנתבעים או של הנתבע. צפייה בסרטונים די בה על מנת להגיע למסקנה כי הצד הנפגע אינו הנתבעים, ודי לחכימא".
· ב"כ התובעת: עו"ד אירית דרדיק
· ב"כ הנתבעים: עו"ד אסף רון
עו"ד יעקב מנור
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.