ע"א 7493/98 שלמה שרון נ' פקיד שומה - יחידה ארצית לשומה
בית המשפט העליון דן בשאלה באילו נסיבות יכול אדם למכור לאחר את המוניטין שצבר בעסקו, וכיצד יש לחשב את ערך המוניטין לצורך שומתם.
במכירת "נכס" מסוג מוניטין, העניקה בעבר הפקודה הקלה לנישום , בדרך של חישוב השינוי האינפלציוני במוניטין, באופן שונה מנכס הון רגיל, המגדיל את הסכום עליו מוטל מס בשיעור מופחת בהשוואה למס המוטל על רווח ההון הריאלי. לפיכך, למוכר ישנה נטייה לסווג עסקאות כמכירת מוניטין או לייחס חלק גדול ככל האפשר מן התמורה שקיבל על עסק, למוניטין.
בית המשפט קבע כי ככלל, גם מוניטין אישיים של בעל עסק ניתנים למכירה. בין הסממנים להעברת מוניטין, מנה בית המשפט את העברת מרשם הלקוחות ממוכר העסק לקונה ואת קיומה של תנית אי-תחרות המגבילה את מוכר העסק מלנסות ולזכות בלקוחותיו בחזרה.
לגבי אופן חישוב המוניטין שנמכר, קבע בית המשפט כי שיטת החישוב הראויה היא השיטה השיורית, קרי: תוצאת ההפחתה ממלוא התמורה שנשתלמה בגין רכישת העסק את ערך נכסיו (המוחשיים והלא מוחשיים). נוסחה זו תחול רק לאחר שהוכח קיומם של מוניטין והוכחה מכירתם, ורק במקרים בהם סבור פקיד השומה כי הסכמת הצדדים אינה סבירה.
ע"א 7493/98 שלמה שרון נ' פקיד שומה - יחידה ארצית לשומה
למדור דיני מיסים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.