דירקטור בחברת הניהול של הכפר כתב בקבוצות ווטסאפ המונות 380 חברים שאחד הדיירים "מתסיס" נגד ההנהלה ו"פועל ממניעים אישיים". הפיצוי: 75 אלף ש'
דייר בכפר נופש שהוכפש לעיני מאות משכניו יפוצה ב-75 אלף שקל – כך קבע בית משפט השלום בכפר סבא. השופטת חגית בולמש דחתה את טענת הנהלת הכפר לפיה עומדת לימינה הגנת תום הלב, תוך שהדגישה את חומרת הוצאת דיבתו של הדייר: בהודעות שנשלחו בתפוצה רחבה, ערב ראש השנה ומבלי שהן נמחקו או שנשלחה התנצלות פומבית לדייר.
מלבד היותו דייר בכפר הנופש "כפר הים", התובע הוא בנו של בעל מניות בכפר. ביולי 2020 ניתן פסק דין בתביעה שהגישה הנהלת הכפר נגד אבי התובע, בגין אי תשלום דמי ניהול. כחודש וחצי לאחר מתן פסק הדין, רגעים ספורים טרם כניסת חג ראש השנה, שלח דירקטור בחברת הניהול את הודעות הווטסאפ שבמוקד ההליך, בקבוצות המונות כ-380 דיירים.
בהודעות כתב הדירקטור לתובע, בין היתר, כי "חבל שבערב ראש השנה אתה כאדם מאמין ממשיך לנסות להתסיס את הכפר כנגד ההנהלה והדירקטוריון לכאורה, אך הפעם החלטתי כי אין מנוס מלהגיב לך כדי שכולם ידעו שהנך פועל ממניעים אישיים בלבד". הודעות ששלחו דיירים המומים אשר נחשפו להודעה, לפיהן אין מקום לירידה לפסים אישיים, לא הועילו כשהדירקטור כתב הודעה נוספת הממוענת לתובע: "חבל שהנך גורר את אביך ואת כולנו להליכים משפטיים מיותרים על חשבון בעלי המניות", למרות שלא היה כל הליך שכזה שיזם התובע.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט באמצעות עו"ד אורי נחמיאס נטען שההודעות עולות כדי לשון הרע. לטענת הדייר, מטרת ההודעות הייתה להלבין את פניו ולפגוע בשמו בתקופה שבה התמודד לתפקיד ציבורי, על מנת לחבל בסיכוייו.
מנגד טענה חברת הניהול, באמצעות עו"ד דני ויצ'לבסקי, שלא מדובר בלשון הרע אלא בהגנה על שמם הטוב, כך שעומדת להם הגנת תום הלב. לשיטת הנתבעת, הדייר הוא זה שפעל להשחיר את שמה כשהפיץ בקרב שאר הדיירים טענות על ניהול לא תקין ולקיחת שטחים השייכים לו, כך שהוא זה שצריך להתנצל ולפצות אותה.
עיתוי לא מקרי
השופטת בולמש קיבלה את טענות התובע וקבעה שהודעות הדירקטור כפי שנשלחו ובעיתוי בו נשלחו, מהוות הוצאת דיבה. "האופן שבו נוסחה ההודעה, כאשר לא הוצגו כל הודעות קודמות שיש בהן כדי להצביע על מניע אישי להתסיס את בעלי המניות, באופן שאינו מהווה עמידה על זכויותיהם, מצביע כי הודעת הנתבע נועדה לפגיעה אישית בו", כתבה.
השופטת הדגישה שלא ברור מה המניע שהוביל את הדירקטור לכתוב את שכתב, ומדוע בחר לשלוח את ההודעות דווקא בערב ראש השנה, חודש וחצי לאחר מתן פסק הדין שניתן נגד אבי התובע, ובתפוצה כה רחבה.
בדיוק מסיבה זו דחתה השופטת את טענת ההגנה מטעם החברה. לדבריה, חלוף הזמן מאז פסק הדין שכביכול "מצדיק" את ההשתלחות בתובע, לצד העיתוי – שלדברי התובע אינו מקרי – סמוך לכניסת החג ולעיני מאות בני אדם, לא מאפשרים לייחס לנתבעת התנהלות בתום לב ועניין ציבורי בפרסום. לעניין זה הודגש שהחברה בשום שלב לא פעלה למחוק את ההודעות המשמיצות, וגם לא שלחה התנצלות פומבית.
לפיכך השופטת חייבה את החברה לפצות את הדייר ב-25 אלף שקל עבור כל פרסום, כלומר 50 אלף שקל, וכן שכ"ט עו"ד בסך 25 אלף שקל נוספים ואגרת בית משפט.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.