בית הדין לעבודה קבע קללות כי כמו "תמצוץ לי" נחשבות להטרדה מינית לכל דבר ועניין, גם אם לעובד שאמר את הדברים לא היה אינטרס מיני.
בית הדין לעבודה בתל-אביב פסק פיצויים של כ-250 אלף שקל למשחיז סכינים שבלית ברירה הסכים לעזוב את העבודה אחרי 26 שנים משום שסירב לעבוד לצד עובד שהטריד אותו מינית. השופט אורן שגב קבע כי יצרנית הסכינים הוותיקה "לובלינסקי" הפרה את החוק למניעת הטרדה מינית כשהתעלמה מתלונותיו הקשות נגד אותו בחור והטיחה כלפיו האשמות חמורות ללא תימוכין.
לפי גרסת התובע, הוא סבל מהתעללות והטרדה מינית מצד עובד חדש שהחל לעבוד באחת החנויות בתל-אביב ב-2012. בין היתר הוא תיאר כי העובד נהג "לאיים" עליו בחשיפת איבר המין ולהטיח בפניו מילים גסות כמו "תמצוץ לי", ובאחת הפעמים אף השאיר לתובע גזר ולצידו פתק שכתוב עליו "תדחוף לאשתך שתהנה מזה".
התובע טען כי לאחר שהתלונן בפני המעסיק שלו הוא הועבר לסניף אחר אך כעבור שנתיים המטרידן שוב הוצב לעבוד לצידו.
לאחר שהודיע כי אינו מסוגל להמשיך כך הוא זומן לשימוע שבמהלכו הוטחו בו טענות קשות, למשל שהתעלל בעובדים, מבלי שהוסבר לו על מה הן מבוססות. על כן, ובלית ברירה, הוא הסכים לעזוב ולאחר מכן תבע פיצוי על הפרת החוק למניעת הטרדה מינית ופגמים בשימוע.
מנגד המעסיקה טענה כי התובע הוא זה שהתעלל בעובדים, לרבות באותו עובד שבסך הכל ביצע מעשי קונדס בתגובה. היא הוסיפה כי התובע לא התלונן למשטרה ולא הביא עדויות מה שמעיד על כך שגרסתו שקרית.
מכל מקום, לטענתה, כשהתובע הטיל "וטו" על החלטתה הניהולית היא ערכה לו שימוע שנגמר בעזיבה המוסכמת.
להטרדה מינית צורות שונות
בפסק הדין השופט שגב הבהיר בראש ובראשונה כי השימוע שנערך לתובע לא עמד בדרישות הדין. "...המעסיק לא יכול לצאת ידי חובתו בהפרחת טענות לאוויר, מבלי להציג בפני העובד שכנגדו הן מוטחות, דוגמאות קונקרטיות ואסמכתאות בכתב...", כתב.
הפגם בהליך אף התעצם משום שהנוכחים בשימוע לא טרחו לברר ולתת מקום לטיעונים החמורים של התובע על ההטרדה שחווה.
בהתחשב בכך ובוותק של התובע, השופט העמיד את הפיצוי על הפגמים בשימוע על סכום גבוה ביותר של 172,728 שקלים (כפל משכורת חודשית לשנה).
נוסף על כך השופט קיבל את גרסת התובע וקבע כי הוא אכן עבר הטרדה מינית. השופט דחה את הטענה כי התנהגות המטריד הייתה בגדר "מעשה קונדס" שובבי. גידופים, קללות והצקות בעלי אופי מיני, הבהיר, נחשבים להטרדה מינית גם אם הכוונה לא הייתה מינית.
"הטרדה מינית יכולה ללבוש צורות שונות, וגם יצירת אווירה מטרידה במקום העבודה ע"י שימוש חוזר ונשנה באמירות בעלות אופי או גוון מיני... תיחשב כהטרדה מינית שמעכירה את סביבת העבודה ופוגעת בכבודם של יתר העובדים", כתב בהקשר זה.
השופט אף מתח ביקורת על גישתה האנכרוניסטית של הנתבעת שלפיה אי הגשת תלונה או הבאת עדויות מעידה על גרסה כוזבת.
לבסוף השופט פסק כי הנתבעת הפרה את החוק למניעת הטרדה מינית ותקנותיו בכך שלא בחנה בקפידה את ההשלכות של החלטתה להציב את העובד המטריד באותו מבנה בו נמצא התובע. על כן, לפיצויים על הפגמים בשימוע התווסף פיצוי של 60,000 שקל על נזק לא ממוני.
בסך הכל זכה התובע ב- 232,728 שקלים בנוסף ל-25,000 שקל שכר טרחת עו"ד.
עו"ד ורד שדות
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.