הוועדה המקומית גן יבנה לא הצליחה לגבות היטלי השבחה מהמוכרים. בית המשפט העליון קבע שהיא רשאית לסרב לרשום את הנכס על שם הקונים עד להסדרת התשלום
ב-2003 בני זוג קנו בית במועצה המקומית גן יבנה מאדם שרכש אותו מהחברה הקבלנית. החברה והמוכר לא שילמו היטלי השבחה בזמן אמת, וכעבור שנים הוועדה המקומית סירבה לרשום את הנכס על שם בני הזוג עד להסדרת החוב. עתירה שהגישו השניים התקבלה חלקית אך לאחרונה הפך בית המשפט העליון את התוצאה. בפסק הדין נקבע כי הרשות יכולה לסרב לרשום את הנכס על שמם, בין היתר, לנוכח מחדלם לערוך בדיקות על הנכס.
בבעלות חברת הבנייה "פסו יוסקוביץ'" היו שטחים בשטחי המועצה המקומית גן יבנה. ב-1995 אושרה תוכנית מתאר מקומית והחברה בנתה בתים על החלקה. ב-1999 היא מכרה את אחד הנכסים אך העסקה לא נרשמה. ב-2002 אושרה תכנית מתאר מקומית נוספת וב-2003 האיש שרכש את הנכס מהחברה מכר אותו לבני הזוג. גם עסקה זו לא נרשמה.
ב-2008 נודע לוועדה המקומית על העסקאות והיא פנתה לחברה בדרישה לשלם את היטל ההשבחה בעקבות תכנית המתאר הראשונה. היא לא הצליחה בכך, מאחר שלחברה לא היו כבר נכסים.
במקביל, מי שמכר את הנכס לבני הזוג, שלפתחו עמד תשלום היטל ההשבחה בגין תכנית המתאר השנייה, נקלע להליך פשיטת רגל וקיבל הפטר מבלי ששילם דבר בגין החוב.
ב-2019 ביקשו בני הזוג לקבל אישור על העדר חובות לצורך השלמת רישום זכויותיהם על הנכס. הוועדה המקומית הבהירה כי אין בכוונתה להוציא את האישור המבוקש לפני הסדרת התשלום על היטלי ההשבחה.
בנסיבות אלה הגישו בני הזוג עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד וביקשו לחייב את הוועדה להנפיק את האישור.
בית המשפט קיבל את העתירה בחלקה. הוא קבע כי ככל שבני הזוג ישלמו את החוב בגין התכנית השנייה (כ-31,000 שקל) הוועדה לא תוכל לסרב להשלים את הרישום. בית המשפט הבהיר כי בכל הנוגע לתכנית המתאר הראשונה, נפל פגם בהתנהלות הוועדה בכך שהיא לא עדכנה את בני הזוג בהתפתחויות הליכי הגבייה מול החברה, וכי אין אינדיקציה לקשיים כלכליים של החברה.
הוועדה ערערה וטענה כי לא נפל פגם בהתנהלותה. בני הזוג טענו מנגד כי התנהלות הוועדה בגביית חובה הייתה רשלנית כך שאין להתערב בפסק הדין.
לחסוך משאבים
השופט עוזי פוגלמן קבע שמידה לא מועטה של אשם רובצת לפתחם של בני הזוג, שהיו בידם הכלים כדי למנוע את "התאונה המשפטית". הוא הוסיף שלפי הפסיקה רוכש הנכס הוא מונע הנזק היעיל והזול בכל הנוגע לתשלום חוב בגין היטלי ההשבחה.
לדבריו, לבני הזוג הייתה האפשרות לערוך בדיקות על הנכס בטרם הרכישה, ולגלות כי היה קיים חוב בגין שתי התכניות המשביחות.
זאת ועוד, בהסכם המכר עליו חתמו בני הזוג נקבע מנגנון שהתנה את העברת התשלום האחרון לידי המוכר בכך שזה ימציא לרוכשים אישורים על תשלום המסים. בני הזוג לא הסבירו מדוע לא פעלו בהתאם להוראות החוזה.
בסופו של דבר קיבל השופט את הערעור וקבע שהוועדה רשאית לעשות שימוש בסמכותה ולסרב לתת לבני הזוג אישור לרישום זכויותיהם, כל עוד רובצים על הנכס חובות בגין היטל השבחה.
השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הצטרפו לפסק הדין.
לפסק הדין המלא בתיק 5928/20
- ב"כ הוועדה המקומית: עו"ד אמיר בירנבוים; עו"ד מתן מונק
- ב"כ המשיבים: עו"ד אברהם פורז
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.