לא הוכח שחתם על הערבות – הבנק לא יוכל לגבות את החוב

אביו של לקוח בנק דיסקונט נתבע לכסות חלק מחובו בטענה שהוא ערב. אלא שהאב טען כי כלל לא ידע על הערבות והחתימה לא שלו. מדוע בית המשפט העדיף את גרסתו?

בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה כי בנק דיסקונט לא יוכל לממש ערבות שנחתמה לכאורה על-ידי אביו של לקוח שצבר חוב של כמיליון וחצי שקל. השופטת קרן מילר העלתה תהיות לגבי התנהלות הבנק, שהעניק ללקוח אשראי גבוה ללא ביטחונות, וקבעה כי הראיות שהציג האב לכך שהחתימה אינה שלו ערערו את גרסת הבנק.

לקוח שקיבל יחס מיוחד בבנק כתוצאה מקשריו עם פוליטיקאים בכירים זכה לקבל אשראי של יותר ממיליון וחצי שקל מבלי שהעמיד בטחונות כלשהם. בשלב מסוים הבנק נלחץ ודרש ממנו ערבות. מי חתם על הערבות? זו השאלה בה עסק בית המשפט במסגרת תביעה שהגיש הבנק נגד אביו של הלקוח.

הבנק הציג כתב ערבות שנחתם לכאורה בידי האב ובו הוא התחייב לכסות את החוב בחשבון עד לסכום של 50 אלף שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

אלא שהאב הכחיש שחתם על הערבות והציג בבית המשפט דוגמאות חתימה שלו על מסמכים אחרים, המעידות לשיטתו כי החתימה לא שלו.

בית המשפט מינה בהסכמת הצדדים גרפולוגית לצורך השוואה בין החתימות אלא שהמומחית לא הצליחה להגיע למסקנה חד-משמעית. מצד אחד היא הסכימה שהחתימות שונות זו מזו אך מצד שני היא לא יכלה לשלול בוודאות שהאב שרבט חתימה מסולפת.

בנסיבות אלה נאלצה השופטת מילר להכריע בתיק לפי הראיות והעדים מטעם הצדדים. האב הביא לעדות את בנו, שטען כי זייף את חתימת אביו בהוראת פקידת הבנק –  מהלך שהתבצע כחלק ממערכת היחסים החברית בינו לבין הבנק.

אולם הפקידה, שהובאה לעדות מטעם הבנק, טענה שהיא לעולם לא מחתימה מסמכי ערבות מבלי לראות את הערב ולאשר את זהותו, אם כי הודתה שהיא לא זוכרת את המקרה הספציפי.

המלצה: צלמו את מעמד החתימה

השופטת מילר קבעה כי עדותה של הפקידה לגבי נהלי הזיהוי תומכת בעמדת הבנק אבל בהתחשב בכך שלא זכרה את האירוע עצמו, לא די בה כדי להרים את נטל השכנוע המוטל על כתפי הבנק. זאת, משום שמנגד הצטברו ראיות שמטות מעט את הכף לטובת הנתבע.  

בהקשר זה ציינה השופטת את העדות המפורטת של בנו על מעמד החתימה ועל מערכת היחסים המיוחדת שלו עם הבנק.

"עדות זו", כתבה, "מעלה ספק האם אכן יחסי החברות... הובילו להחתמה על כתב הערבות בניגוד לנהלים, או האם היה קיים לחץ על עובדי הבנק לכסות את החוב העצום שנוצר לבנק ללא יכולת לגבות אותו לאחר שלא הועמדו בטחונות לחוב".

בנוסף, השופטת ציינה כי ניכר שישנו הבדל מהותי בין החתימות שהציג הנתבע לבין החתימות על הערבות. "החתימות על כתב הערבות אינן ברורות ודומות יותר לשרבוט כלשהו. חתימות אחרות שהציג הנתבע מכילות בבירור את שמו המלא של הנתבע, שם פרטי ושם משפחה".

לאור הדברים האמורים השופטת קבעה כי הבנק לא שכנע אותה ברמה הנדרשת שהחתימה הייתה של הנתבע, ותביעתו נדחתה תוך חיוב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 9,000 שקל. בתוך כך השופטת העירה כי פעולה פשוטה של צילום ערבים בזמן החתימה יכולה לחסוך הליכים משפטיים מסוג זה.

• ב"כ הבנק: אנסטסיה ברמן, עו"ד בנקים
• ב"כ הנתבע: עו"ד גרשון קליינר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.