בעל דירה בבאר שבע ביקש לממש את שיק הביטחון של שוכרת לאחר שהותירה אחריה חובות ארנונה וחשמל. השוכרת טענה ששילמה את כל חובותיה, אך בית המשפט לא האמין לה ופסק לבעל הדירה גם פיצוי על עגמת הנפש שחווה.
הדירה בבאר שבע הושכרה לדיירת ובן זוגה לפני ארבע שנים, והיא חתמה על שיק ביטחון של 50,000 שקל למקרה שלא ישלמו את החשבונות השוטפים על הדירה, כמו ארנונה, חשמל, מים וכיוצא באלה.
השוכרים לא עוזבים את הדירה?
פנו ל-עורך דין מקרקעין
כבר בהתחלה התגלה שהשוכרים לא ממש עומדים בתנאי ההסכם, והם נקלעו לסכסוך כספי עם בעל הדירה סביב תשלום החשבונות. בעל הדירה ניסה לפנות אותם אך לא הצליח, כי הם סירבו לעזוב את הדירה, גם אחרי שתקופת החוזה נגמרה.
כך הגיע הסכסוך המר לבית משפט השלום בבאר שבע, שהביא את הצדדים לפשרה. במסגרת הסדר הפשרה, הדיירים הסכימו לעזוב ושילמו לבעל הדירה 18,950 שקל עבור התקופה בה התגוררו בדירה מעבר למוסכם בחוזה. עם זאת, ההסדר לא כלל את כיסוי החובות שהותירו אחריהם בני הזוג, שלטענת בעל הדירה עמדו על כ-18,000 שקל.
כשבעל הדירה ניסה להשתמש בשיק הביטחון שקיבל – השיק חזר כיוון שלא היה לו כיסוי, והוא נאלץ לפתוח בהליכי הוצאה לפועל. התיק נפתח נגד הדיירת, החתומה על השיק, בשנת 2014. הדיירת התנגדה לבקשה, והעניין הועבר לבית משפט השלום בתל אביב.
בעל הדירה טען שהשוכרים הותירו חובות בסך 18,340 שקל, וגרמו לדירה נזק בשווי 3,143 שקל. בנוסף, הוא תבע את הפיצוי המוסכם בחוזה – 59,850 שקל, בטענה שהדיירים נשארו בדירה חצי שנה מעבר למוסכם בחוזה, ולכן עליהם לפצות על הפרתו.
השוכרים טענו בתגובה, שכיסו את כל חובותיהם, ועזבו את הדירה כשהיא תקינה לחלוטין. עוד לטענתם, התובע לא רשאי לדרוש עוד פעם כסף עבור השכירות שכבר שולמה לו במסגרת הסכם הפשרה. אם בכל זאת יחויבו לשלם לתובע סכום כזה או אחר, ביקשה השוכרת לקזז מהסכום הנחות להן הייתה זכאית בהיותה אם חד-הורית, ולא קיבלה משום שהתובע רצה להשאיר את רישום הדירה על שמו.
ניסו להתיש את בעל הדירה
השופט עמית יריב קבע שהשוכרים לא שילמו חשבונות עבור הדירה והתייחס בחשדנות לעדות הנתבעת, שמצא בה סתירות רבות.
"הנתבעת לא ציינה תאריך או תאריכים שבהם, לשיטתם, העבירו היא או בן זוגה תשלום במזומן לתובע. הנתבעת לא זימנה עדים שהיו עדים לביצוע התשלומים, וזאת למרות שלדבריה היו כאלה", הוסיף השופט בפסק הדין.
השופט גם הביע תמיהה על הטענה החדשה שהעלתה פתאום בדבר היותה אם-חד הורית הזכאית להטבות או הנחות כלשהן. טענה שלא העלתה בעת ניהול המשא ומתן לחתימה על הסכם השכירות.
לדברי השופט, השוכרים סירבו לשלם את החשבונות על הדירה ללא כל הצדקה, וניסו להתיש את בעל הדירה. עם זאת, השופט קיבל את טענתם, לפיה בעל הדירה אינו רשאי לדרוש פיצוי נוסף עבור תקופת השכירות החריגה – שכבר שולם במסגרת הפשרה, וכן דחה את הבקשה לפיצוי עבור נזקים, שלא הוצגו ראיות המלמדות על היקפם.
לבסוף, השופט אישר לבעל הדירה להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל, וקבע כי הוא זכאי לקבל מהדיירת הנתבעת – החתומה על שיק הביטחון – 20,340 שקל עבור החובות שהותירו אחריהם השוכרים, לרבות פיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לו. בנוסף נפסקו לו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 11,300 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רועי שעיה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד חאתם נעאמנה
* עורכת דין מריון בנדורי עוסקת בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.