בית הדין הרבני חייב אישה להתגרש אחרי 25 שנים של הליכים וקבע שהפסידה את הכתובה בשל הסרבנות. עם זאת, הדיינים החליטו לעודד אותה לתת את הגט באמצעות פיצוי חלופי
פתרון יצירתי כדי לסיים הליכי גירושין שמתנהלים 25 שנים: אף שהאישה הפסידה את הכתובה בשל סרבנות לא לגיטימית להתגרש החליטו דייני בית הדין הרבני בטבריה לחייב את הבעל בפיצוי חלופי. זאת, כדי לעודד אותה לשתף פעולה ולקבל את הגט ובהתחשב בכך שהבעל אחראי לגירושין. הסכום עצמו ייקבע לאחר שיתברר היקף הכספים שתקבל במסגרת הליכי איזון משאבים שמתנהלים בבית המשפט למשפחה.
בני הזוג התחתנו ב-1994 וכבר ביום שאחרי החתונה עזבה האישה את הבית בטענה שבעלה אלים כלפיה. שנתיים לאחר מכן הוא הגיש תביעת גירושין ומאז ההליכים ביניהם מתנהלים על רקע סירובה של האישה להתגרש.
חודשים ספורים אחרי שהוגשה התביעה קבע בית הדין כי דרישתה לשלום בית לא כנה ונובעת ממניעים כלכליים, וקבע שהצדדים צריכים להתגרש. אלא שהאישה סירבה לקבל את הגט ובעקבות זאת הוכרזה כ"מורדת" שמפסידה כתובה והבעל אף קיבל אישור לשאת אישה שנייה.
ההליכים המשיכו להתנהל על רקע הסרבנות עוד שנים ארוכות עד שלפני כשנה וחצי הסכים הבעל לשלום בית. הדיינים ניסחו עבור בני הזוג הסכם שכלל בין היתר סעיף שמחייב את הבעל לכתוב לאישה כתובה חדשה, כחלופה לכתובה המקורית שהפסידה. אלא שסעיף זה הושמט בהסכם המודפס שאושר לבסוף.
בהמשך התברר שהבעל לא באמת מעוניין לחזור לשלום בית ובשלב מסוים האישה הצהירה בעצמה שהיא מוכנה להתגרש בתנאי שבית הדין יפסוק לה כתובה או פיצוי על הגירושין.
גט מיידי
בעקבות זאת נדרשו אב בית הדין הרב חיים בזק והדיינים הרב שלמה שושן והרב איתן זן בר לבחון האם אפשר לפסוק לאישה את הכתובה אפילו שבעבר נקבע שהפסידה אותה.
האישה טענה כי העובדה שהסכם שלום הבית אושר ללא הסעיף שחייב את הבעל בכתובה חדשה מעידה כי בית הדין השאיר בתוקף את הכתובה המקורית.
הבעל טען מנגד כי בית הדין קבע במפורש שהאישה הפסידה את הכתובה משום שהיא "מורדת" ודווקא מאחר שלא נערכה כתובה חדשה – הוא לא חייב לה דבר.
הדיינים דחו את פרשנות האישה להסכם וקבעו כי אם בית הדין היה מחליט לבטל את ההחלטה על הפסד הכתובה הוא היה מוציא החלטה מפורשת. בתוך כך הם ציינו כי לדעתם ההסכם אושר ללא סעיף הכתובה בשל חוסר שימת לב ולא מתוך כוונה להחזיר את הכתובה המקורית לתוקף.
משכך, ההחלטה על הפסד הכתובה עדיין תקפה ומאחר שהאישה קיבלה התראה לפני שלילתה (תנאי שנדרש לפי ההלכה), קבעו הדיינים שלא ניתן לחייב את הבעל בתשלום.
עם זאת, כדי להביא לסיום הפרשה ולעודד את האישה לקבל את הגט החליטו הדיינים לחייב את הבעל בפיצוי חלופי, וזאת גם על רקע העובדה שהוא אחראי לסיום הנישואין. סכום הפיצוי ייקבע לאחר שיינתן פסק דין בתביעת איזון משאבים שמתנהלת בבית המשפט למשפחה ובהתחשב בכספים שתקבל האישה במסגרתה.
לבסוף, הדיינים קבעו שלא יעכבו את הגט עד אחרי פסיקת הפיצוי וחייבו את האישה להתגרש לאלתר. בתוך כך הובהר לה שאם תסרב לקבל את הגט הדבר יקבל ביטוי בעת קביעת הפיצוי.
עו"ד חיה רודניצקי-דרורי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.