המונח משמורת כבר נחשב לארכאי ובתי המשפט נאלצים להתמודד עם פתרונות ומינוחים חלופיים. הפעם, מחלוקת בין ההורים נפתרה בדרך ייחודית: זמני שהות קבועים אבל גמישים, בהתאם לרצון הילדים
מצד אחד אמא שתובעת משמורת מלאה על שני ילדיה הקטינים, מצד שני אב שדורש משמורת משותפת, מצד שלישי נערים מתבגרים שיש להם רצונות משלהם. בפסק דין שהכריע לאחרונה בסכסוך בין ההורים, הבהיר השופט הבכיר אסף זגורי מבית המשפט למשפחה בנצרת שהוא לא מתכוון להשתמש במונח "משמורת" כך שאף אחד מההורים לא יהיה משמורן. עם זאת, מאחר שהילדים מרגישים "בית" אצל האם ביתה יוגדר כ"בית עיקרי". זמני השהות עם האב יהיו קבועים אבל גמישים, וישתנו בהתאם לרצונו של כל אחד מהילדים.
פסק הדין עסק בסכסוך להורים לשני בנים מתבגרים בני 14 ו-15 ובת בגירה בת 18, שנפרדו לפני כ-4 שנים. מערכת היחסים ביניהם קשה ומלווה בקונפליקט סוער על רקע טענת האם שהאב בגד בה אל מול טענת האב שהשתנתה מאז שחזרה בתשובה.
בסוגיית הילדים, תבעה האם משמורת בלעדית על שני הקטינים ואילו האב דרש משמורת משותפת. עם זאת, בשנתיים שבהן מתנהל ההליך הוא לא ניצל את ההזדמנויות הרבות שניתנו לו לקיום זמני שהות רחבים, ופעמים רבות ביטל את המפגשים או יצא לבלות בלילות כשהילדים אצל הוריו. כמו כן, כשהחל ההליך הוא התחייב למצוא דירה שמתאימה לשהות הילדים, אבל בפועל לא עשה זאת ועד עכשיו המפגשים מתקיימים אצל הוריו.
בלי "הורה עדיף"
בפסק דין שהכריע בהליך כתב השופט הבכיר אסף זגורי כי העיקרון המנחה בסכסוכים כאלה הוא טובתו של הילד הספציפי, ובהקשר הזה המשמעות היא להבטיח קשר איכותי עם כל האחד מההורים תוך הימנעות מתיוג של אחד ההורים "כהורה עדיף" או "משמורן". עוד הוא ציין כי לצד החשיבות של קביעות וצפיות אצל הילדים יש מקום לגמישות והתחשבות בצרכיהם המשתנים, כך שזמני השהות צריכים להיות ריאליים ומעשיים מבחינתם.
לגופו של עניין ציין השופט כי ההתעקשות של ההורים לקביעת משמורת קשורה כנראה יותר לסכסוך ביניהם ולאינטרסים כלכליים בסוגיית המזונות. אלא שהשופט כתב כי "מדובר במאבק מיותר שלא היה בו כל צורך", שכן ממילא המזונות נפסקים בהתחשב בזמני השהות ולא במשמורת.
בצד זאת, השופט קבע כי אין ספק שבמקרה הזה הילדים מרגישים "בבית" כשהם עם אמא. "הבסיס הבטוח שלהם הוא הבית שבו נמצאת האם, שם סביבתם החברתית המוכרת", כתב. בניגוד לאב, ציין השופט, האם שוהה עם הילדים רוב הזמן כשהם אצלה ושם מתנהלים חיי השגרה שלהם.
עוד הוסיף השופט כי ההתנהלות בשנתיים האחרונות מעידה שהסדרי שהות נוקשים ורחבים עם האב לא יעמדו במבחן המציאות. לנוכח העובדה שההורים מתגוררים באותה העיר, יש מקום לקבוע מסגרת קבועה אבל גמישה, שמתחשבת ברצונות ובצרכים השונים של כל אחד מהבנים, שנמצאים בגיל ההתבגרות, מבלי שאחד ההורים יוגדר כמשמורן. עם זאת, בית האם ייקבע בכל זאת כ"בית העיקרי" לצורכי מזונות.
בסיכומו של עניין נקבע כי הילדים יהיו אצל האם שלושה ימים בשבוע כול לינה ובכל סוף שבוע שני. בסופי השבוע האחרים הם ישנו אצל האב ופעמיים נוספות בשבוע ייפגשו איתו אחרי הלימודים ויוכלו לבחור אם ללון אצלו או לחזור לבית האם. על ההחלטה שלהם הם יודיעו בעצמם לאם עד השעה 19:00.
לא נפסקו הוצאות.
עו"ד גיל אלימלך
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.