המפקחת על המקרקעין קבעה כי אי אפשר לבטל במחי יד חלוקה מוסכמת שמתקיימת מזה שנים, שמצד אחד מאפשרת לכל דייר להשתמש בלעדית בשטח שליד דירתו ומצד שני מונעת את השימוש בחלקים הסמוכים לאלה של שכניו.
בעלי דירה בבית משותף בשכונת קריית היובל בירושלים הצליחו למנוע מהשכנים להציב מחסן בחצר שלהם אפילו שלא הוצמדה לדירה באופן רשמי. בפסק דין שניתן לאחרונה קבעה המפקחת הבכירה על המקרקעין יעל ענתבי-שרון, כי השכנים לא יכולים להתכחש לחלוקה המוסכמת הנוהגת מזה שנים לפיה כל בעל דירה עושה שימוש בלעדי בשטח הסמוך לדירתו – חצר או גג – בפרט כשהם עצמם גידרו את החצר הסמוכה לדירתם ובנו על הגג.
מדובר במבנה בן ארבע דירות – שתיים בקומה הראשונה ושתיים בקומה השנייה. לאף אחד מהדירות לא נרשמה הצמדה אך למרות זאת מזה שנים בעלי הדירות עושים בחלק הסמוך לדירתם כבשלהם, וכך נוצרו שלוש חצרות פרטיות והרחבות על הגג.
לפני כ-4 שנים החליטו בעלי דירה בקומה העליונה – שבשל האופי הטופוגרפי של האזור קיבלו גם חלק מהגג וגם מהחצר – לבנות מחסן דווקא בחלק מהחצר שנמצא בשימוש של השכנים מהקומה התחתונה.
בעקבות זאת פנו בעלי הדירה התחתונה למפקחת בתביעה לאסור על השכנים לפלוש לשטח שמזה שנים הם משתמשים בו באופן בלעדי – בהסכמה.
התובעים טענו כי הנתבעים עצמם אימצו את החלוקה של הרכוש המשותף ונוהגים על פיה. כטענה חלופית ציינו התובעים כי הנתבעים לא רשאים להציב מחסן ברכוש המשותף ללא הסכמה של כל בעלי הדירות.
הנתבעים טענו מהצד השני שהתובעים מעלים טענות סותרות: מצד אחד שיש משטר חלוקה שקובע שימוש ייחודי ומצד שני שמדובר ברכוש משותף והשימוש דורש הסכמה.
על כל פנים, הם טענו כי בעלי הדירות לא חתמו על הסכם כולל בנוגע לחלוקת הרכוש המשותף ומאחר שהחצר לא מוצמדת לדירה באופן רשמי התובעים לא רשאים למנוע מהם להציב בה מחסן. זאת במיוחד כשהם עצמם הקימו מחסן דומה.
ויתרו בהסכמה
אבל המפקחת הבכירה יעל ענתבי, שביקרה במקום, קבעה כי גם אם לא נערך הסכם כתוב בין כל בעלי הדירות, הנתונים בשטח מעידים שבפועל החלקים הצמודים לדירות (חצר, גג או שניהם במקרה של הנתבעים) חולקו ביניהם.
המפקחת שוכנעה שמדובר בחלוקה מוסכמת שמתקיימת לפחות 35 שנים, שבמסגרתה כל אחד מבעלי הדירות קיבל רישיון לעשות שימוש ייחודי בחלק הסמוך לדירתו וויתר על האפשרות להשתמש בחלק הסמוך לדירת שכניו.
בעקבות הסכמה זו כל אחד מבעלי הדירות השקיע בחלקים שקיבל – בנה שער, גידר, הרחיב את הדירה ועוד – והנתבעים לא רשאים להתכחש לה כעת. בתוך כך המפקחת הדגישה כי הם עצמם קיבלו את החלוקה כשהרחיבו את הדירה תוך שימוש בלעדי בחלק מהגג וגידרו את החלק שלהם בחצר.
לפיכך נקבע כי לנוכח החלוקה ההיסטורית של הרכוש המשותף הנתבעים לא רשאים להציב מחסן באותו חלק בחצר שנמצא בשימוש ייחודי של התובעים.
לבסוף המפקחת הבהירה כי גם אם לא הייתה חלוקה מוסכמת, התובעים צודקים בטענה שהנתבעים לא יכולים לבנות על הרכוש המשותף מבלי לקבל הסכמה מכל בעלי הדירות.
המפקחת הוציאה לפיכך צו מניעה האוסר על בניית המחסן וחייבה את הנתבעים בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 8,000 שקל.
לפסק הדין בתיק 1-498-2016
עו"ד חניאל זכרי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.