אישה שהגישה תביעת גירושין זכתה במלוא הכתובה לאחר שבית הדין פסק שהאשם בפרידה הוא הבעל. האיש נאחז בטענה כי הוא מעוניין בשלום בית אך ההודעות המכפישות והתנהגותו הוכיחו אחרת
בית הדין הרבני בחיפה קיבל לאחרונה תביעת גירושין וכתובה שהגישה אישה נגד בעלה. הבעל טען שאין לחייב אותו בכתובה מכיוון שהיה מעוניין בשיקום היחסים. הדיינים דחו את הטענה מכל וכל על סמך התנהגותו של הבעל שכללה שליחת הודעות פוגעניות ואי שיתוף פעולה בתהליך ייעוץ זוגי. הם קבעו שעל הבעל לגרש את אשתו ולשלם לה את מלוא הכתובה.
בני הזוג נישאו ב-2013 ויש להם שני ילדים משותפים.
הם נפרדו בתחילת 2017 ובאוגוסט-2018 הגישה האישה את תביעת הגירושין והכתובה. היא סיפרה שהבעל נהג להשפיל אותה קשות וכינה אותה בכינויי גנאי ליד ההורים וליד זרים. הדבר גרם לה לבידוד מהמשפחה ומחברים. הוא גם אסר עליה לדבריה לארח את בני משפחתה. ההתנהגות כללה גם אלימות פיזית כמו דחיפות או גרירות והיא נאלצה להוציא נגדו צו הרחקה.
האישה ציטטה מספר הודעות ששלח לה הבעל בהן נכתב ״אין לי כבוד אליך״, ״את כישלון״, ״לא רוצה לדבר איתך את מגעילה אותי״.
היא הוסיפה כי ביקשה רבות לדבר עם הבעל על המצב ולבחון את שיקום הנישואין אך הוא טען שהיא מאוסה עליו וכי הוא רוצה להתגרש. היא ציינה שהבעל אף אמר לה באחת הפעמים ״מגורשת מגורשת מגורשת״.
האיש טען מנגד כי ביקש לשקם את הנישואין והכחיש את טענות האלימות. הוא הוסיף כי אינו זוכר שכתב כינויי גנאי או כי אמר לאישה שהוא מעוניין להתגרש.
בעצת בית הדין הסכימו הצדדים לפנות לייעוץ כשהבעל חויב בהוצאות אך האישה עדכנה כי התקיימו שלוש פגישות שהיא שילמה את מחצית מעלותן וגם בהן הבעל התעמר והשפיל אותה ולבסוף אף חדל להופיע.
״אני לא בעלך״
הדיינים הרב אברהם מאיר שלוש, הרב אפרים בוגרד והרב בן ציון טופיק ביקשו מהבעל כי יציג הודעה חיובית אחת לפחות ששלח לאישה מאז הפרידה. למרות שהוא חזר וחיפש במכשיר הטלפון שלו, הוא לא מצא אף לא הודעה אחת כזו.
בנוסף הם ציינו כי מפרוטקול דיון שנערך בבית המשפט למשפחה עולה כי האיש הטיח באישה אמירות קשות כמו ״תסתמי את הפה אישה רעה״ ו״אני לא בעלך״.
לקביעתם, מהתנהלות הבעל עולה כי הוא לא חפץ כלל באישה והוא בחר להסתתר מאחורי טענת שלום בית על מנת להשיג הסדר כולל בתביעת המזונות או בתביעת הכתובה.
עוד הבהירו הדיינים כי גורל תביעת הכתובה אינה נגזרת אוטומטית מהשאלה מי הגיש את תביעת הגירושין ויש לבחון מי הגורם לפרידה. כך, גם אם האישה ביקשה להתגרש היא אינה מפסידה את הכתובה אם הבעל גרם למצב.
במקרה זה ברור שהגירושין נגרמו באשמת הבעל וכל הראיות מובילות למסקנה שאלמלא חשש מתביעת הכתובה הוא היה מבקש להתגרש לאלתר.
הדיינים הדגישו כי במקרים בהם סיבת הגירושין נעוצה ברצונו של הבעל ולא בגורם שאינו תלוי בו, יש לחייבו גם בתוספת הכתובה ולא רק בעיקר הכתובה.
בסיכומו של דבר חייבו הדיינים את הבעל לתת לאישה גט ולשלם לה כתובה בסך 360,000 שקל. בשולי הדברים הם הבהירו כי לא מדובר בכתובה מוגזמת.
- ב״כ האישה: עו"ד אלון אלדר
- ב״כ האיש: טו"ר משה סדובסקי
עו״ד זהבה סלומון
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.