אדם שאביו נפטר גילה כי אחיו למחצה ניסו להשתלט על דירה שהוריש לו, באמצעות נקיטת הליכים משפטיים ללא ידיעתו. בית המשפט המחוזי נחלץ לעזרתו והצהיר כי הדירה שייכת לו.
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל באחרונה תביעה שהגיש אדם כנגד אחיו מנישואיו הראשונים של אביו, לאחר שניהלו הליכים משפטיים ללא ידיעתו ו"חטפו" מאחורי גבו דירה שאביהם הוריש לו. השופטת ישראלה קראי-גירון לא שוכנעה שהאב התכוון להעניק את הדירה לילדיו מנישואיו הראשונים וביטלה את פסק הדין שניתן בהליך הקודם.
האח – שנולד בנישואיו השניים של האב והוכרז כיורשו היחיד – גילה על המחטף שנעשה מאחורי גבו כשלושה חודשים לאחר שבית המשפט נעתר לבקשת אחיו למחצה (אח ועזבונה של אחותו שנפטרה) והצהיר כי הם בעלי הזכויות בדירת אביהם.
לאור הגילוי המרעיש, האח עתר לביטול פסק הדין ההצהרתי ביוני 2015. לטענתו, אביו לא התכוון להוריש את הדירה לילדיו מנישואיו הראשונים ומאחר שהוא יורשו היחיד, הוא זכאי לקבל אותה.
מנגד, הנתבעים טענו כי האב רשם אותם כרוכשים בהסכם המכר של הדירה – מה שמעיד כי התכוון להעניק להם אותה במתנה עוד כשהיה בחיים. לטענתם, הסכם המכר לא נמצא ברשותם אך הם הראו כי האב דיווח עליהם כרוכשי הדירה לרשויות המס.
בתגובה לטענותיהם, התובע טען כי גם אם אביו רשם את אחיו למחצה כרוכשים בהסכם המכר – דבר שלא ניתן להוכיח משום שההסכם לא נמצא – הרי שהם רכשו אותה בנאמנות עבורו, ולא ניתן להסיק מכך שהוא התכוון לתת להם אותה במתנה.
לא מתנה
מאחר שהסכם הרכישה לא הוצג בפני השופטת קראי-גירון, היא נאלצה להכריע מי מבין הצדדים זכאי לזכויות בדירה בלי שהיו בידה ראיות משמעותיות.
לצורך כך, היא בחנה את מערכת היחסים ששררה בין הנתבעים לבין המנוח כדי להכריע האם היה בכוונתו להעניק להם את הדירה שבמוקד המחלוקת.
השופטת ציינה כי העובדה שיורשי האחות המנוחה ויתרו על זכותם להשתתף בפועל מעידה לשיטתה כי הם לא ראו בדירה כחלק מרכושה.
כמו כן, מהעדויות שנשמעו במהלך הדיונים בתיק השופטת התרשמה כי "מערכת היחסים המשפחתית" של המנוח והנתבעים "לא התאפיינה בדאגה כלכלית", ובאופן כללי הייתה סבוכה.
מצב זה מחזק לטעמה את עמדת התובע לפיה המנוח לא התכוון להעניק לנתבעים את הדירה במתנה ורשם אותם כרוכשים בדיווחים לרשויות המס כדי להתחמק מתשלום המס עליה.
עוד התגלה כי ב-2006 תבע האב המנוח את בנו-הנתבע בגין כספים שהלווה לו. "נקיטת צעד זה מלמדת בוודאי על קיומן של נסיבות מיוחדות במשפחה הספציפית הזו הסותרת החזקה בדבר כוונה לתת מתנה" היא כתבה, וציינה כי עצם העובדה שבתביעה זו המנוח לא דרש שהנתבע ישיב לו את זכויותיו בדירה מלמדת על כך שהוא לא נתן לו אותן מלכתחילה.
מה שחיזק את קביעתה עוד יותר הייתה גם העובדה שהנתבעים לא השתמשו בדירה גם לאחר שהמנוח נפטר.
בסופו של דבר, פסק הדין ההצהרתי שניתן בהליך הקודם וקבע כי הנתבעים הם בעלי הדירה בוטל, ונקבע שהתובע הוא היורש היחיד שזכאי להרשם כבעל הדירה. הנתבעים חויבו לשאת בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ירושה גיא קינן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד מוריס חרלמפ
* עו"ד שוקרי פקס עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.