האב היה נשוי שלוש פעמים. לאשתו השנייה לא היו ילדים אבל הייתה דירה. עם מות האב פרץ סכסוך בין בתו לאלמנתו בנוגע לנכס, והוא הוכרע לטובת האלמנה
ב-1998 נפטרה אישה מבלי שהיו לה ילדים. היא הותירה בעל ודירה. בתו של הבעל מנישואיו הראשונים הצליחה לקבל צו קיום צוואה לטובתה שלפיו היא יורשת את הנכס. ב-2017 הביאה אשתו השלישית של האב, שנפטר בינתיים, לביטול צו הקיום וקיבלה פסק דין שלפיו היא היורשת של הנכס ועל הבת להתפנות. ערעורים שהגישה הבת נדחו לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
המנוחה הייתה אשתו השנייה של האב ואמה החורגת של בתו מנישואיו הראשונים. ב-1999 ניתן בבית הדין הרבני בתל אביב צו קיום צוואה אחרי עיזבונה של המנוחה ובהתאם לצו קיבלה הבת את דירתה.
לאחר מותה של אשתו השנייה נישא האב מחדש. ב-2015 ניתן צו קיום צוואתו של האב שלפיו אשתו השלישית זוכה בעיזבונו.
ב-2017 גילתה האישה את דבר צו קיום הצוואה מ-1999 והגישה בבית המשפט למשפחה תביעה לביטולו בין היתר על בסיס טענות של זיוף וחוסר סמכות. התביעה התקבלה והצו בוטל.
ערעור שהגישה הבת על פסק הדין נדחה וגם בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה.
לאחר ביטול צו קיום הצוואה הגישה האישה השלישית שתי תביעות. האחת, בקשה לצו ירושה בו ייקבע שבעלה המנוח ירש את כל רכושה של אשתו השנייה. במסגרת זו היא ביקשה להצהיר שהיא הזוכה בעיזבונו של הבעל ובכלל זה בדירה, ויש לרשום את הזכויות בדירה על שמה. בתביעה נוספת היא ביקשה להורות על פינוי הבת מהנכס. התביעות התקבלו.
בשני ערעורים שהגישה הבת (שאוחדו) היא טענה שפסק הדין שביטל את צו קיום הצוואה, עליו מתבססים פסקי הדין נשוא הערעורים, ניתן בחוסר סמכות עניינית שכן סמכות הביטול הייתה מסורה לבית הדין הרבני בלבד. בנסיבות אלה לטענתה יש להתייחס לפסק הדין כבטל ובהתאם לבטל את שני פסקי הדין.
האישה טענה שמעולם לא נתנה הסכמתה לסמכות בית הדין הרבני לדון בצו קיום הצוואה כך שהסמכות הייתה נתונה לבית המשפט למשפחה. משכך, צדק בית המשפט כשהכיר בה כיורשת על פי דין של עיזבון המנוחה והורה על סילוק ידה של הבת מהדירה, תוצאה מתבקשת מצו הירושה שנתן.
לא יורשת על פי דין
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט, דחה את הערעורים.
הוא הבהיר כי ללא הסכמה פוזיטיבית בכתב של "כל הצדדים הנוגעים בדבר" לא קונה בית הדין הרבני סמכות עניינית לדון בענייני ירושה. כאשר מתייצבת מישהי שטוענת כי היא מתנגדת לדיון לפני בית הדין הדתי, תידון שאלת מעמדם של אלה לפני בית המשפט למשפחה.
מאחר שבתביעה לביטול צו הקיום הרבני, האישה השלישית התנגדה לסמכות בית הדין הרבני, נסללה הדרך לפני בית המשפט למשפחה לדון בתביעה ולבטל את צו הקיום.
זאת ועוד, צו הקיום בוטל בפסק דין חלוט שעבר שלשה גלגולים, עד לבית המשפט העליון.
בנסיבות אלה התוצאה היחידה האפשרית היא שהאישה השלישית היא היורשת של עיזבון המנוחה מכוח היותה יורשת בעלה המנוח.
השופטים עינת רביד ונפתלי שילה הצטרפו לפסק הדין.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ המערערת: עו"ד איתי חבר
- ב״כ המשיבה: עו"ד איתמר כהן
עו״ד יאיר שרף
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.