חוזה החכירה על הנחלה ששווה מיליונים לא חודש מזה שנים בגלל חריגות בנייה. ביהמ"ש נתן צ'אנס אחרון לחלוקת הנחלה בין השותפים בה טרם מכירתה ליזם שיוכל להסדיר את החובות
יורשי נחלה שנקנתה בתחילת שנות החמישים וצברה חובות רבים בגלל חריגות בנייה עלולים לאבד אותה בקרוב – כך פסק לאחרונה בית המשפט למשפחה בפתח תקווה, כשקיבל ברמה העקרונית תביעה לפירוק שיתוף שהגישה אחת היורשות. השופטת אפרת ונקרט קבעה שטרם מכירת הנחלה ליזם אשר יממן את החובות, תינתן לצדדים הזדמנות אחרונה להכשיר את הבנייה הבלתי חוקית בנחלה ובכך להביא לחידוש חוזה החכירה על שמם.
התובעת היא בתם של מנוחים אשר החזיקו בנחלה משנת 1953. הנתבע הוא אחיה והנתבעת היא אלמנתו של המנוח אשר אינה אמם של התובעת והנתבע. מדובר בנחלה בשטח של למעלה מ-5 דונם אשר ניתן עליה היתר לבנות יחידת מגורים אחת (מרבית השטח הינו לייעוד חקלאי). עם זאת, אין מחלוקת כי במהלך השנים הונחו בנחלה קרוואנים ומבנים נוספים ללא היתר.
בנסיבות אלה טענה התובעת כי רשות מקרקעי ישראל מסרבת לחדש את חוזה החכירה – שתוקפו הסתיים עוד לפני כשני עשורים – עד לאחר שהחובות שנצברו בגלל השימושים החורגים יוסדרו. ואולם לטענתה מדובר בנחלה ששווה כ-16 מיליון שקל וברור שאין לאף צד אפשרות לקנות את חלקו של השני.
בנסיבות אלה עתרה התובעת לפרק את השיתוף בנחלה בדרך של מכירתה למרבה במחיר וחלוקת פדיון המכירה בין הצדדים.
לעומתה טענו הנתבעים שיש לבצע פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין (חלוקה פיזית בין הצדדים). לטענת הנתבעת היא מתגוררת בנחלה עם בני ביתה מזה שנים רבות ואינה מעוניינת לעזוב את המקום. לדבריה רק התובעת, שאינה מתגוררת בנחלה ונמצאת במיעוט, מעוניינת במכירה לצד שלישי.
אין תשריט מאושר
השופטת ונקרט מינתה שמאי על מנת שיעריך, בין היתר, את הסכומים אותם נדרשים הצדדים לשלם לרשות מקרקעי ישראל כתנאי להמשך החזקתם בנחלה. השמאי העריך את הסכום ב-11,350,000 שקל עבור דמי הסכמה, דמי היוון ודמי פיצול.
בתוך כך השופטת ציינה שגם הצדדים מסכימים כי אין באפשרותם לעמוד בנטל הכספי הכבד, וכי עדיפה חלוקה כספית. עוד היא ציינה כי התנאים למתן פסק דין לחלוקת הנחלה בעין טרם בשלו.
כך, לדבריה בהתאם לחוק התכנון והבניה אין לרשום חלוקה קרקע אלא על פי תשריט שאושר. "אין מחלוקת כי לא הוצג בפני בית המשפט תשריט מאושר", כתבה השופטת תוך שהבהירה כי "בהעדר מסמך חתום ומאושר לא מתקיים התנאי למתן פסק דין לחלוקה בעין".
בנסיבות אלה קבעה השופטת כי הדרך היעילה והאפקטיבית ביותר לפירוק השיתוף בנחלה הינה באמצעות מכירתה לצד שלישי המרבה במחיר. לדבריה אף מדובר בדרך היחידה האפשרית.
עם זאת, השופטת החליטה שלפני הוצאת המתווה האמור אל הפועל היא מוכנה להעניק לצדדים הזדמנות אחרונה לחלוקת המקרקעין בעין. לשם כך היא קבעה שימונה כונס נכסים מטעם הצדדים אשר ינסה להביא להכשרת המבנים שנבנו ללא היתר ולהסדיר את זכויותיהם בנחלה.
השופטת קבעה שאם הכונס לא יצלח במשימתו תוך 240 ימים, הוא יפעל לפירוק השיתוף בדרך של מכירת הנחלה למרבה במחיר וחלוקת הפדיון בין השותפים לאחר סילוק מלוא החובות הרובצים על הקרקע.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אלון גולדברג
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.