לא מאמין לאף אחד: נראה כי ביטוח לאומי כל כך רגיל לסרב לנפגעי עבודה, גם כשמגיעים אליו נפגעים שהמקרה שלהם ברור כשמש לאור היום ויש לטובתם חוות דעת חד-משמעיות.
השופטת יפית זלמנוביץ-גיסין מבית הדין לעבודה בתל אביב הכירה באחרונה בעוד נפגע עבודה, שהביטוח הלאומי סירב להכיר בו ככזה. המומחה מטעם בית הדין אישר קשר סיבתי בין עבודת התובע שכללה חיתוך שיש וחשיפה לסיליקה לבין מחלתו – דלקת פרקים שגרונית, והשופטת חייבה את ביטוח לאומי בהוצאות בסך 3,000 שקל.
לפני כ-4 שנים העובד, אז כבן 38, אובחן עם דלקת פרקים שגרונית שנגרמה בעקבות עבודתו רבת השנים בעיבוד שיש. אלא שפנייתו לביטוח הלאומי כדי שיכיר בו כנפגע עבודה נדחתה, כמו נפגעי עבודה רבים אחרים.
בתביעתו נגד המוסד, שהוגשה כשנה לאחר מכן, טען העובד כי מצבו מדרדר משנה לשנה ולכן הוא זקוק לתגמולים במהרה. הוא עמד על כך שהגורמים העיקריים להתפתחות המחלה אצלו הם 20 שנות עבודה בעיבוד שיש ואבן קיסר במהלכן נחשף לאבק ולמוצרי הסיליקה בהם נאלץ להשתמש.
לתמיכה בטענותיו התובע צירף חוות דעת מומחה ממנה עלה באופן חד-משמעי כי מחלתו נגרמה מחשיפה לחומרים אלה במקום עבודתו. המומחה הדגיש כי העמידות של המחלה בפני מגוון טיפולים תרופתיים שניתנו לעובד מעידה אף היא על כך שהרקע לדלקת הוא חשיפה לסיליקה, והעריך את נכות התובע בשיעור של 30%.
אולם הביטוח הלאומי טען מנגד כי התובע "לא עבר כל פגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי" וכי לא הניח תשתית ראייתית להוכחת פגיעה. לשיטתו, מחלת התובע הופיעה על רקע מצב תחלואתי טבעי או מצב קודם, ולא כתוצאה מעבודתו.
בהמשך המוסד עוד העז ותקף את הקשר סיבתי בין המחלה בה לקה התובע במפרקים לבין העבודה, וטען כי השפעתה על המחלה היא מינורית ביחס לגורמים אחרים, אך לא טען מהם אותם גורמים עלומים.
כדי להכריע במחלוקת השופטת זלמנוביץ-גיסין מינתה מומחה ברפואה פנימית וראומטולוגיה, אשר הסביר בחוות דעתו כי הקשר בין חשיפה לסיליקה לבין התפתחות מחלקת פרקים שגרונית מוכר היטב בפסיקה ובספרות הרפואית.
יש קשר סיבתי
המומחה הדגיש כי קיימת סבירות של יותר מ-50%, כי אבק השיש והסיליקה הם שגרמו למחלת הפרקים המערכתית ממנה סובל העובד.
אך למרות הדברים הברורים שהובעו בשתי חוות דעת מקצועיות, הביטוח הלאומי עדיין סבר שהגורם למחלתו של העובד הוא אינו מקום העבודה. בניסיון אחרון לגרום לדחיית התביעה נגדו הוא העלה את הטענה כי האיבר שאמור להיפגע מחשיפה לסיליקה הוא הריאות, ואם לא קיימת אצל התובע מחלת ריאות הרי שהדלקת לא קשורה לסיליקה.
אך השופטת זלמנוביץ-גיסין הבינה את הדברים באופן שונה, ובהתאם לחוות הדעת והספרות המקצועית שהוצגה בפניה, ציינה כי "דלקת פרקים שגרונתית, כזו ממנה סובל התובע, יכולה להיגרם מחשיפה ממושכת לסיליקה ומכאן שהנזק אותו יכולה חשיפה לסיליקה לגרום אינו מצטמצם למחלת ריאות".
השופטת אף דחתה את בקשתו של הביטוח הלאומי לפסול את המומחה הרפואי בטענה שקביעתו "אינה מקובלת עליו". השופטת קיבלה את חוות הדעת הברורה והרהוטה, ובהתאם גם את תביעת העובד. ביטוח לאומי חויב להכיר בתובע כנפגע עבודה ואף לשלם לו הוצאות משפט של 3,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ביטוח לאומי, יוסי סבן
- ב"כ הנתבע: עו"ד אטי דקל
*עו"ד קמי ברץ עוסק בתאונות עבודה
** עורך הדין לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.