לפני חמש עשרה שנה פורסמו בישראל זכויות התלמיד. האם מישהו מסביר לנו כהורים מהם הזכויות שלנו? מה טווח הגבול שבו יכול ההורה להחליט לגבי ילדו?
ענת ודורון היו מאוד דאוגים כשהגננת הזמינה אותם לגן לפגישה עם הפסיכולוגית בעניין תום, בנם שתואר על ידי הגננת כילד שהתנהגותו אלימה. ההורים התבקשו להביא עמם לפגישה אבחון מוקדם, אם נעשה בעבר. עוד נמסר להם כי הוחלט לערוך תצפיות על ידי הפסיכולוגית על תום.
לייעוץ משפטי בענייני חינוך:
עו"ד דיני חינוך
ענת ודורון חששו פן יוציאו את בנם מהגן, אותו בחרו בתשומת לב רבה. חבריו בגן הנוכחי הם ילדים שמתגוררים בשכונה שבה הם גרים ועימם הוא משחק בשעות אחר הצהרים.
ראשיתו של הדיון הוא בזעקת ההורים, המרגישים כמי שנקלעו למבוך, ואינם יודעים האם וכיצד יוכלו להשפיע בעניין שהוא כל כך גורלי לילדיהם.
יתרה מכך, במקרים רבים ההורים אף אינם יודעים כי פנייה לייעוץ או לליווי משפטי עשויה להביא מזור ולמנוע הסתבכות מיותרת מול מערכת החינוך, לעתים אפילו כבר בשלב ראשוני של פגישה עם הגננת או המורה או הפסיכולוגית החינוכית.
במקרים רבים, כלל לא נאמר להורים כי זכותם לא להציג לגננת או למורה ולפסיכולוגית אבחון קודם גם אם הוא נמצא בידם, וכי עצם הפגישה ותוצאותיה מהווים המלצה בלבד. ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדם ורק החלטתם היא שתקבע את גורלו.
זוגות לא מעטים מוזמנים חדשות לבקרים לגנים ולמוסדות חינוך אחרים ומקבלים בשורות הקשות בעניין קשייו של ילדם, בין אם מדובר בקושי קוגניטיבי או בקושי ל"שבת" בשקט בכיסא ועוד. לפעמים לא מדובר כלל בקשיים של הילד, אלא באופן שבו המסגרת החינוכית תופסת את התנהגותו ומתייגת אותו כ"בעייתי".
ובכן, מה ניתן לעשות?
קודם כל לא לשבת בחוסר מעש ולחשוב שאין מה לעשות. לפי חוק זכויות התלמיד, החלטה בדבר העברת ילד ממוסד חינוכי אחד לאחר תיעשה רק לאחר שניתנה לילד ולהוריו הזדמנות להשמיע את טענותיהם. ההורים יכולים לצרף לפגישות ולוועדות איש מקצוע מטעמם, הבקיא בתחומי החוק והחינוך.
חשוב לדעת כי ללא ייצוג בפגישה שכזו, מערכת יחסי הכוחות בין הנציגים של המערכת החינוכית לבין ההורים אינה שוויונית. פגישה זו עלולה לחרוץ גורלות ולקבוע את עתידו של הילד מכאן ולהבא ואין להקל בה ראש.
יש לציין שהחוק גם מגביל את זכותם של ההורים, ומבהיר כי אם הוזמנו פעמיים לאותה פגישה ולא הופיעו, יראו בכך כאילו קיבלו ההורים את זכותם להשמיע את טענותיהם.
אלו ועדות מהוות את המסננת?
הוועדות שבאמצעותן יבוצעו אותם מיון והכוונה של ילד שאותר כמי שיש לו קושי, הן ועדת השילוב ועדת ההשמה.
השתתפות ההורים בדיוני הוועדה היא חובה, ואילו השתתפות הילד נתונה לשיקול ההורים. ההורים רשאים להביא נציג מטעמם לרבות עורך דין, וכל מסמך או חוות דעת רלוונטיים.
אם ההורים מבקשים לחלוק על החלטת ועדת השילוב, הם יכולים לפנות למפקח על החינוך המיוחד, או למנהל המתי"א (מרכזי תמיכה יישובי/אזור) באזור מגוריהם. כמו כן, ניתן לערער בפני ועדת ערר.
המסננת הבאה היא ועדת השמה מורכבת ממספר נציגים, בהם העירייה, משרד החינוך, המורה המחנכת, המנהלת, הפסיכולוג של העירייה, יועצת בית הספר, עובד סוציאלי, עובד רווחה, נציגי ארגון המורים וההורים עצמם.
ההחלטה נמסרת להורים ואלו יכולים לערער עליה בכתב לפני ועדת שימוע תוך 14 ימים, או תוך 10 ימים אם התקבלה באותה ועדה החלטה להרחיק את הילד באופן מיידי מהמסגרת החינוכית שבה למד.
הקלות הבלתי נמנעת
ולמרות כל מה שנכתב בחוק על זכויות ההורים, חשוב לדעת כי מנהל מוסד חינוכי באישור של מפקח המחוז, וכאשר אין אישור של מפקח מחוז אזי באישור המפקח הכולל, רשאי להרחיק את הילד. מכאן ברורה הקלות הבלתי נמנעת שבה ניתן להרחיק ילד ממסגרת חינוכית.
בוועדת הערר יושבים ארבעה חברים – מנהל המחוז הרלוונטי, נציג מורים, נציג הורים ונציג תלמידים. אלו החברים אשר יקבעו את עתידו של הילד וכיצד הוא ייתפס על ידי המערכת בעתיד.
בהתאם לחוק, החלטת ועדת הערר אמורה להינתן להורים בכתב ובצורה מנומקת, על ידי מנהל המחוז לאחר ששמע את כל הגורמים המעורבים, כולל ההורים והילד עצמו. כמו כן, ההורים זכאים לבקש ולקבל את פרוטוקול הישיבה.
ואולם, גם כוחם של מנהל המחוז או ועדת הערר אינו בלתי מוגבל, ועל ההחלטה בערר ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים.
לסיכום, חשוב ביותר שההורים ידעו מספר דברים:
- בכל ועדה כזו זכאים ההורים לשתף עורך דין או נציג אחר מטעמם, שידאג לשמור על זכויותיהם ועל זכויות הילד.
- לא ניתן לקבל החלטות לגבי הילד ללא אישור ההורים והשתתפותם בתהליך, ומבלי שניתנה להם זכות אמיתית להביע את עמדתם.
- בהתאם לחוק זכויות החולה, אין כל חובה לחשוף בפני המערכת החינוכית אבחון קודם של הילד.
- ניתן לבקש כי דיוני הוועדות יוקלטו או לחילופין יערך פרוטוקול מפורט. על ההקלטה או הפרוטוקול להימסר להורים.
ומה עלה בגורלן של תום? לשביעות רצונם של דורון וענת, תום נשאר בגן עם חבריו ונמנעה ממנו הדבקת תווית שלילית, שעלולה הייתה ללוות אותו שנים רבות.
עו"ד ד"ר פנינה בכר ממשרד עו"ד בכר - בר-גיל, עוסקת בדיני משפחה
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.