מדי פעם אנו שומעים בתקשורת על חיידק הליסטריה, המסכן עוברים של נשים בהריון. ברמה המשפטית, אם נדבקתן בהריון, וילדכם נולד עם פגיעה ייתכן ותוכלו לתבוע את הפיצוי שמגיע לו ולכן.
ליסטריה הוא חיידק אלים המועבר באמצעות מזון. ישנם מזונות מסוימים שהם בסיכון מוגבר להיות נגועים בליסטריה כגון בשר נא, דגים נאים, ביצים לא מבושלות, מוצרי חלב לא מפוסטרים, גבינות מיובאות, פסטרמה, חומוס, ועוד.
כאשר אדם בריא נדבק בליסטריה הוא יכול לסבול מקלקול קיבה, חום ותחושה רעה. במרבית המקרים, זה יהיה לא נעים, אך יעבור. לעומת זאת, אצל נשים בהריון מדובר בסכנה של ממש. המערכת החיסונית של נשים אלה חלשה יחסית, ובשלבים מוקדמים של ההריון, הדבר יכול לגרום להפלה. בשלב מאוחר יותר, הדבקה יכולה לגרום ללידה מוקדמת. כמו כן, החיידק יכול לעבור דרך השליה ולפגוע ישירות במוח של העובר.
מחקר שנעשה בישראל מצא ש-35% מהנדבקים בליסטריה בישראל הן נשים הרות, וכי עד 25 נשים לכל 100,000 לידות נדבקות בליסטריה במהלך ההריון. במהלך השנים הוציא משרד הבריאות הנחיות לצוותים הרפואיים המטפלים בנשים הרות, להדריך כיצד להימנע מליסטריה.
ההנחיות מסבירות מאלו מזונות כדאי להימנע וכיצד לשמור על היגיינה, למשל לשטוף טוב עם סבון ירקות ופירות, לא לחתוך ירקות על קרש חיתוך שחתכו עליו דג נא. כמו כן, מומלץ להמעיט באכילה במקומות ציבוריים.
את מי ניתן לתבוע?
במקרים בהם אשה נדבקה בליסטריה בהריון ולא קיבלה הדרכה מתאימה לפי הנחיות משרד הבריאות, והתינוק שלה ייוולד עם פגיעה כזו או אחרת, ניתן יהיה לתבוע על הנזק שנגרם לו כתוצאה מרשלנות רפואית.
כיוון שחיידק הליסטריה גורם ללידה מוקדמת, ייתכנו פגיעות הנובעות מפגות. התביעות יכולות להיות מוגשות נגד הצוותים הרפואיים של קופות החולים או צוותי טיפת חלב שטיפלו באשה במהלך ההריון, ובמקרים מסוימים גם נגד מסעדות או תעשיות מזון אחרות.
בשנים האחרונות הגשתי מספר תביעות בנושא אי מניעה של ליסטריה אצל נשים הרות. מדובר בנשים נורמטיביות, כמוני-כמוך, שלא קיבלו הסברים מספקים מבעוד מועד.
ההידבקות בליסטריה במקרים אלו גרמה לנזקים חמורים לתינוקות שנולדו עם שיתוק מוחין, פיגור, עיוורון ובעיות קוגניטיביות נוספות. מה שעצוב במיוחד, היא הידיעה שאם אותן אימהות היו מקבלות הסברים כיצד להימנע מליסטריה, הילדים האלו יכלו להיוולד בריאים.
איך מוכיחים רשלנות?
כאשר מתברר לאחר הלידה שהתינוק נולד חולה בליסטריה, יש רק אפשרות אחת והיא שהוא נדבק מאמו בהריון. לפי הוראות משרד הבריאות, יש חובה להעביר דגימה של החיידק אל גורמים במשרד הבריאות, והם יפתחו בחקירה שמטרתה לגלות את הגורם המזהם, שבגללו נדבקה האשה.
לאחר שתסתיים החקירה, במקרים רבים, ניתן יהיה לדעת מי התרשל. זה יכול להיות יצרן שהתרשל וייצר מזונות נגועים בליסטריה כמו נקניקים או חומוס בקופסה. בכל מקרה, ללא קשר ליצרן המזון, כדאי לבדוק האם במהלך ההריון האשה קיבלה הסברים על המזונות המועדים לכך, ועל כללי ההיגיינה שיש לשמור בכדי להימנע מהדבקה בליסטריה.
ככל שמידע זה לא הועבר והילד נולד חולה בליסטריה ונפגע כתוצאה מכך, נראה שניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי שביצע את מעקב ההריון.
אלו ראיות כדאי להציג?
את כל הבדיקות שיש לעשות כולל איסוף חומר רפואי וחומרים ממשרד הבריאות ביחס לחקירה האפידימיולוגית. יוכל עוה"ד לאסוף בדיעבד, עבור המשפחה.
איך מוכיחים תביעה נגד מסעדה?
המסעדה עשויה לטעון שהחיידק לא היה במאכלים שלה, אולם באמצעות הדגימה של הליסטריה שנלקחת מדם העובר והחקירה שמבצע משרד הבריאות, במקרים רבים ניתן להתחקות אחר הגורם המזהם.
איך מכמתים את הנזק?
סכום התביעה משתנה בהתאם לגובה הפגיעה שנגרמה לקטין ולהוריו ולמשמעותה. במילים אחרות, הסכום מתבסס על העזרה שיזדקק לה במהלך חייו, אם יזדקק לאביזרים שונים, טיפולים שונים, אם יוכל לפרנס עצמו או לא, כאב וסבל שנגרם לו ולהוריו, ועוד. תביעות שכאלה יכולות להגיע לפיצויים משמעותיים ביותר.
בתביעה שהגשתי בעבר, האשה זכרה בפירוש ששאלה את הרופא כבר בתחילת ההריון אם ישנם מזונות שעליה להימנע מהם בהריון, ותשובתו הייתה שהריון זה לא מחלה, ושתאכל מה שהיא רוצה. למרבה הצער, האשה אכן אכלה כל שרצתה, כולל מזונות שהם בסיכון מוגבר לליסטריה ולבסוף היא נדבקה בליסטריה.
בגלל הליסטריה התפתחה לידה מוקדמת ובנה נולד פג, וכיום סובל מנזקים נוירולוגים חמורים, כולל נזק לראייה.
האם ליסטריה היא כורח המציאות?
ממש לא. אם יש ליסטריה אצל בני אדם, נראה שמישהו התרשל, זה יכול להיות היצרן, היבואן או הרגולטור. הרגולטור שלא פיקח על יצרני המזון ו/או שלא דאג להעברת המידע הנדרש לאשה ההרה בכדי שתיזהר שלא להידבק במהלך ההריון.
ייתכן שמדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי מסעדות, יצרנים או יבואנים שאצלם נמצאה ליסטריה, תעזור למגר את התופעה. ברחבי העולם, חברות נתבעו על מיליוני דולרים, כך שרק הגיוני שאותם מקומות יזהרו שבעתיים. מעל הכל כמובן, עם גילוי הריון מומלץ לבדוק לשאול ולברר באופן אקטיבי מהם הסיכונים האפשריים, וכיצד למזער אותם.
*עו"ד מאי מרקוביץ עוסקת ברשלנות רפואית של הריון לידה וילדים
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.