האם ביקשה לעבור עם שתי הילדות לעיר בה גר בן זוגה. האב התנגד בתוקף וציין שאם יאושר המעבר הוא מבקש לא לפגוש כלל בקטינות. האם והבנות יעברו בתחילת יולי ולאב נקבעו זמני שהות
השופט אסף זגורי קיבל לאחרונה בקשה של אם לעבור עם שתי בנותיה (בנות 4 ו-5) מבית שאן לחריש. אביהן של הקטינות התנגד למעבר וטען כי מדובר ב״אסון״ שיביא להרחקתן ממנו וממשפחתן המורחבת. השופט קבע, בין היתר, כי אין אפשרות שהקטינות יעברו לגור עם האב והמשך מגוריהן עם האם היא האופציה היחידה. לאב נקבעו הסדרי שהות אחת לשבועיים.
באם סיפרה בכתב התביעה כי בשנה החולפת נכנסה למערכת יחסים זוגית ויציבה והיא עומדת למסד את הקשר. היא הוסיפה כי היא מעוניינת להעתיק את מקום מגוריה לעיר חריש, שם גר בן זוגה ובה יש לה אפשרויות תעסוקה רבות יותר. לדבריה, היא תוכל להעניק לקטינות מקום מגורים ראוי, יציבות כלכלית ובית חם ואוהב.
האם ציינה כי החל מחודש דצמבר 2019 האב לא עומד בתשלומי המזונות ובחודשים שקדמו להגשת התביעה גם שיבש או לא קיים הסדרי שהות שנקבעו. עוד טענה האם, כי מערכת היחסים בין הקטינות לבין אביהן אינה יציבה.
האם הוסיפה כי היא מוכנה לשאת בנטל ההסעות של הילדות לזמני השהות עם אביהן, ובכך להבטיח את הקשר היציב ביניהן לבין האב.
האב מצדו התנגד מכל וכל למעבר והציג זאת כתרחיש אסוני עבור הקטינות. לטענתו, טובת הקטינות להישאר באותן מסגרות חינוך וסביבת מגורים וחברה שם הן קרובות למשפחתן המורחבת ומעל לכל קרובות אליו. בעניין קיום זמני שהות הודה האב כי היו קשיים בביצועם שכן הוא נקלע לבעות כספיות והחליף מקומות עבודה.
האב הציע שהקטינות יעברו לגור עמו וציין כי אם יותר המעבר הוא מבקש שלא לפגוש בהן כלל.
הציב אולטימטום
השופט הבכיר אסף זגורי מבית המשפט למשפחה בנצרת אימץ את המלצות תסקיר הסעד שהוגש בתיק, והתיר את מעבר הקטינות עם האם. ואולם, הוא קבע שהמעבר לא יהיה מיידי אלא לקראת שנת הלימודים הבאה.
השופט הדגיש כי אין בנמצא כל אלטרנטיבה או חלופה לקטינות זולת מגורים עם האם. לאב אין תנאים פיסיים מינימליים לגדל את הקטינות והוא נפגש עימן בבית הוריו. כמו כן, האב אינו מממש אחריות הורית אלא רואה עצמו כהורה של "ביקורים".
השופט קבע שהצעותיו של האב כי הקטינות תישארנה לגור עמו הן חסרות סיכוי שכן לא ניתן לסמוך עליו שישנה את התנהלותו ויממש אחריות הורית כלפי הקטינות תוך שהן תהיינה הראשונות בסדר העדיפויות של חייו.
״חמור מכך, האב מאיים או לכל הפחות מציב אולטימטום, פשוטו כמשמעו, על הקטינות (ועל האם ובית המשפט) כי אם הקטינות יעתיקו מגוריהן ליישוב אחר הרי שהן יפסידו את אביהן באופן מוחלט״, כתב השופט והוסיף כי ״מדובר במסר פוגע, חסר אחריות בכלל וחסר אחריות הורית בפרט מצד האב שאין בידי לקבלו״.
השופט הורה כי הקטינות יוכלו לעבור עם עמן ליישוב חריש, אך לא לפני חודש יולי השנה. הוא קבע לאב זמני שהות פעם בשבועיים לסוף שבוע, והורה לאם לסייע בהבאת הקטינות לבית שאן.
השופט קבע סנקציה כספית לכל הפרה של זמני שהות וחייב את האב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 3,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד דנה סויסה
- ב"כ הנתבע: עו"ד עופר בטאש
עו״ד מיה רשל ארבל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.