בית המשפט קיבל את בקשת האחראיות על מימון פרויקט ההתחדשות העירונית בבת ים, למנות את עורך דינן ככונס נכסים: "צורך של ממש לסיים את הפרויקט בהקדם, במיוחד במלחמה"
בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה לאחרונה כונס נכסים בפרויקט התחדשות עירונית תקוע בבת ים, תוך שהסמיך אותו לחתום על הסכם התמ"א בשם דיירים סרבנים. על רקע טענת התובעות – מממנות הפרויקט – לפיהן היזמית נטשה את אתר הבנייה וישנו צורך דחוף בקידום הפרויקט, קבעה השופטת מיכל עמית אניסמן שהדברים נכונים ביתר שאת בתקופת המלחמה ולכן היא מקבלת את בקשתן למינוי בא כוחן כאחראי לכך.
מדובר בפרויקט התחדשות עירונית מסוג חיזוק בניין קיים שבו 12 יחידות דיור, תוך הוספת 7 יחידות נוספות. הפרויקט ממוקם ברחוב יוספטל בבת ים. לביצוע עבודות הבנייה נבחרה יזמית מסוימת כאשר החברות התובעות סייעו לה בהשגת מקורות מימון.
ביוני האחרון הוגשה התביעה לבית המשפט בה טענו התובעות כי היזמית – שלדבריהן חייבת להן 17.78 מיליון שקל – למעשה נטשה את אתר הבנייה והפרויקט כולו תקוע כבר למעלה משנה. בנסיבות אלה הן עתרו, בין היתר, למנות את עורך דינן ככונס נכסים לצורך תפיסת הפרויקט והשלמתו.
במהלך ההליך הגיעו התובעות ומרבית הדיירים להסכם בנוגע להמשך מתווה הבנייה וניתן לו תוקף של פסק דין. בשלב זה, ועל רקע סירוב חלק מהדיירים לחתום על ההסכם, הדגישו התובעות את הצורך הממשי בקידום הפרויקט.
לטענתן, הבנייה נעצרה באמצע עבודות השלד כשהממ"דים כמעט בנויים. התובעות התריעו כי במצב שבו הבניין מצוי כיום הוא מהווה סכנה בטיחותית לדייריו, ואינו מאפשר להם יכולת מגורים סבירה.
עוד לדבריהן, מזה שנה וחצי שלא נעשתה כל התקדמות בבנייה, וישנו צורך ממשי לזרז כמה שיותר את העבודות – בין היתר באמצעות הסמכת עורך הדין שלהם לחתום על ההסכם בשם הדיירים הסרבנים.
שוקת שבורה
השופטת עמית אניסמן קבעה שיש לזרז את קידום הפרויקט, בפרט בתקופה המורכבת בה אנו נמצאים. "נוכח מצב הפרויקט, כפי שהוצג על ידי התובעות, וכן בעלי הדירות שחתמו על ההסכם, עולה כי קיים צורך של ממש להביא לסיומו של הפרויקט בהקדם ככל הניתן, ובמיוחד בעת המלחמה בה שרויה מדינת ישראל. המצב הנוכחי בו במשך תקופה כה ארוכה טרם הושלמה המלאכה (ואף נעצרה למשך זמן כה רב) מציב את מרבית הדיירים (שכאמור – חתמו על ההסכם) בפני שוקת שבורה", כתבה.
השופטת ציינה אמנם שבמצב רגיל אין להיעתר בקלות לבקשת מינוי כונס נכסים שכן הדבר כרוך בפגיעה בקניינו של הדייר הסרבן, אלא שבהעדר נתיבים יעילים אחרים לקידום הבניה ולסיומה – כשהדיירים גרים בתת תנאים וניצבים מול סיכונים בטיחותיים – יש הצדקה להורות על כך.
בתוך כך השופטת דחתה התנגדות של דיירים אשר ביקשו להתנות את חתימתם על ההסכם בהגדלת דמי השכירות שיקבלו. לדבריה מדובר בבקשה בלתי סבירה, שכן קבלתה תיצור אפליה ביחס לדיירים אחרים. בהזדמנות זו השופטת הבהירה כי העובדה שרוב בעלי הדירות חתמו על ההסכם מעידה על סבירותו, ומוכיחה כי התנגדות יתר הדיירים אינה ממין העניין.
לפיכך השופטת קבעה שעורך דינן של התובעות ימונה ככונס נכסים, תוך שהבהירה כי מינויו מוגבל לחתימתו על ההסכם בשם הדיירים הסרבנים בלבד. היא הורתה לו להפקיד ערובה בסך 100,000 שקל לשם הבטחת אחריותו, ולהגיש דו"ח על ביצוע מלאכתו לכל המאוחר עד לתחילת חודש פברואר.
- ב"כ התובעות: עו"ד זהר אנגלנדר
- ב"כ הנתבעת 1: עו"ד יעקב לוי
- ב"כ הנתבע 3: עו"ד ליאור בן-יוסף הלוי (בתפקידה כנאמנת ליישום הליכי חדלות פירעון)
- ב"כ הנתבעים 4-9, 11-14, 21-22 ו-24: עו"ד מיכאל גבע
- ב"כ הנתבעת 10: עו"ד אביעד נוימרק
עו"ד ג'ני ריינדוביץ
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.