לסבית נעזרה בחבר כדי להרות – זוגתה לא תוכר כמאמצת

השופטת קבעה שאין לתת תוקף ל"הורות הסכמית" המנתקת בין ההורה הביולוגי לילדו, תוך יצירת מסלול עוקף להליכי האימוץ המוסדרים בחוק

זוגתה של אישה אשר הסתייעה בחבר משותף על מנת להרות ולהביא לעולם תינוקת, לא תוכר כאמה המאמצת – כך קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בתל אביב. בנות הזוג והחבר פנו לבית המשפט כדי "לאכוף" את ההסכם שערכו, שעניינו ניתוק הקשר המשפטי בין החבר ובתו הביולוגית והעברת הסמכות ההורית לבת זוגה של האם באמצעות אימוץ. השופטת תמר סנונית פורר קבעה שאין מקום להכרה בהורות "הסכמית" שאינה מעוגנת בחוק.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט בדצמבר 2021 סיפרו המבקשות שהן בנות זוג מזה כעשור, ויש להן מלבד הפעוטה נשוא הבקשה שני בנים אשר ניתן לגביהם בעבר צו הורות פסיקתי. בשלב מסוים נעזרו בנות הזוג בחבר משותף כדי שאחת מהן תיכנס להיריון ותביא לעולם צאצא שלישי.

השלושה סיפרו כי ערכו ביניהם הסכם בעל פה שלפיו החבר ישמש רק כתורם זרע להיווצרות העובר, כאשר ההורות עצמה תוטל על בנות הזוג. אחרי שנולדה התינוקת במזל טוב הם ביקשו מבית המשפט "לאכוף" את ההסכם בצורת מתן צו אימוץ לזוגתה של האם הביולוגית, וניתוק הקשר המשפטי בין הפעוטה לאביה, תורם הזרע.

לדברי בנות הזוג מאז לידתה של הפעוטה הן מגדלות אותה יחד עם בניהן הנוספים, בשיתוף ובאהבה. הן חידדו שהאב אינו מעוניין בקשר כלשהו עם הפעוטה, וכי מתן צו אימוץ כמבוקש עולה בקנה אחד עם טובתה.

אלא שבא כוח היועצת המשפטית לממשלה התנגד לבקשה. לעמדתו, קבלת הבקשה תהווה מסלול עוקף להליכי האימוץ הקבועים בחוק, ואין לתת לכך יד. לשיטת היועמ"ש, לא די ברצונו של האב לוותר על זכויותיו וחובותיו לגבי בתו הביולוגית, על מנת להעניק לצדדים את מבוקשם.

הנפגעת העיקרית – הילדה

השופטת סנונית פורר הסבירה שהבקשה עומדת בניגוד לפסיקה השוללת הכרה ב"הורות הסכמית" תוך שלילת ההורות הביולוגית.

"מצב שבו המשפט יעודד עריכת הסכמים פרטיים שיש בהם לשלול הורות לאחר לידה", כתבה השופטת, "יש בו פגיעה בליבת החוקים המסדירים הורות ואין לקבלו. הוא מהווה מסלול עוקף לדין הקיים".

בהקשר לכך ציטטה השופטת מפסיקה שלפיה בניגוד אולי לתפיסה הרווחת, הנפגע העיקרי מעשיית דין עצמי בתחום ההורות – הוא הילד בעצמו. השופטת אף דחתה את ניסיון המבקשות להציג את שיקול טובת הילד כשיקול המכריע. לדבריה יש לתת את הדעת למכלול הנסיבות של הולדת הפעוטה וליתר השיקולים כבדי המשקל העומדים בבסיס הסוגיה.

כך למשל, בא כוח היועצת המשפטית התריע שקבלת הבקשה תגרום למדרון חלקלק שיוביל לראיית התהליך של הבאת ילד לעולם כתהליך ייצור "מוצר" שבו יש "ספק" ו"צרכן" או "משתמש" – על כל המשתמע מכך.

השופטת הבהירה כי הסיטואציה שנוצרה לא נכפתה על הצדדים, והם נכנסו לתהליך בעיניים פקוחות. מכאן שאין סיבה להעניק לזוגתה של האם הביולוגית צו אימוץ, הניתן ברגיל למצב של ניתוק קשר בין הורה לילדו מסיבות עלומות.

עוד ציינה השופטת כי הפעוטה כבר בת 3 וחצי ולא הוכח שהמצב הנוכחי – בו ה"תורם" נחשב לאביה הביולוגי – פוגע בה בצורה כלשהי. אדרבה, מהבקשה עולה שהקטינה אהובה על כל סובביה, מטופחת ומושקעת.

לפיכך השופטת הורתה על דחיית הבקשה ללא צו להוצאות.

• ב"כ המבקשים: עו"ד ארגמן הוט
• ב"כ היועמ"ש לממשלה: עו"ד חשין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.