השופט ארז שני קרא למחוקק למצוא פתרון הוגן לעיגון הורות של גברים חד-מיניים בחקיקה. הוא הצטרף לקריאות המחאה של הקהילה הלהטבי"ת, והוציא תחת ידו פסק דין חשוב במיוחד.
בפסק דין מכונן שניתן לאחרונה בתחום ההורות החד-מינית, השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל-אביב הכיר בגבר כאביו הרשמי של ילד כבן 5 שנולד בהליך פונדקאות שביצע בן זוגו לשעבר בחו"ל. פסיקה זו היא חריגה ביותר בנוף המשפטי בין היתר משום שמעמדו של התובע כהורה לא עוגן בסמוך ללידה.
התביעות למתן צו ההורות הפסיקתי וקביעת משמורת משותפת על הילד הוגשו לאחר פרידה קשה וכואבת בין בני הזוג שחיו יחד 9 שנים.
התובע ציין כי אף שבתחילה הוא חשש להצטרף להליך הפונדקאות לבסוף החליט "ללכת על זה" ועשה יחד עם הנתבע הכל – כולל נסיעות לחו"ל, הכנת הבית והבאת הילד ארצה. לאחר מכן, טיפל בו כאב מסור והוא נחשב לדמות משמעותית ביותר בחייו.
התובע ציין עוד כי לא פעל לקבלת צו הורות מפני שהוא סולד מבירוקרטיה אך היום הוא מבין שטעה. לצד זאת, הוא טען כי הייתה בינו לבין בן זוגו לשעבר התחייבות בעל-פה ובהתנהגות לגבי גידולו של הילד כבנם המשותף.
הנתבע טען מנגד כי אינו מתנגד לקשר של התובע עם הילד אך הוא לא מוכן שאבהותו תוכר באופן רשמי. עוד נטען כי התובע מעולם לא התכוון להיות אבא ובפועל הוא לא לקח חלק בהליך הפונדקאות. לדבריו, עצם העובדה שהתובע עזר לו עם הילד לא מעידה על כך שהוא אביו, ועובדה שלא פעל להכרה רשמית.
קורא לו "אבו"
"בדרך לא דרך, ככל הנראה לא במקרה, כתיבת פסק דיני 'נקלעה' לעיתויו של גל המחאה העוצמתי של קהילת הלהט"ב...", כתב השופט שני. הוא הוסיף כי בנסיבות שעדיין לא ניתן מענה חוקי לאבות החד-מיניים בתי המשפט צריכים למלא את החסר באמצעות הוצאת "צו הורות פסיקתי" המאפשר להכיר בבני הזוג הלא ביולוגיים כהורים.
השופט הבהיר כי מתן צו כזה דורש לבחון את מאפייני הזוגיות וההורות, אך בראש ובראשונה את טובת הילד. במקרה הנוכחי, לא נותר בלב השופט ספק כי קבלת התביעה היא לטובתו.
השופט ביסס את התרשמותו על שלל ראיות ועדויות לכך שהתובע שימש כאבי הילד מיום לידתו, לקח ולוקח חלק פעיל בחייו ונתפס על ידי חברים ובני משפחה כאב, ללא קשר למטען הגנטי שלו.
אמנם התובע עשה טעות כשלא פעל עד עתה להוצאת צו הורות אלא שזו לא סיבה מוצדקת לשלול ממנו את הזכות לשמש כאב לבנו, קבע השופט. "הקטין, מיום לידתו מכיר את הצדדים כשני הוריו לכל דבר, ומה שונה הוא אם הוגשה התובענה עוד בטרם לידת הקטין או עת הגיעו לגיל שנתיים", תמה.
הצעת הנתבע – שנתמכה על ידי העובדת הסוציאלית – כי הקשר יתקיים מבלי שיינתנו לתובע סמכויות רשמיות לא הייתה לרוחו של השופט, שהבהיר כי הילד רואה בתובע כאבא ו"יש להתאים את המצב העובדתי למציאות חייו".
לא לפני שמתח ביקורת על עמדתו הנוקשה של היועץ המשפטי לממשלה שנטתה בבירור לרעת התובע, השופט הכריז על צו הורות לטובתו וקבע משמורת משותפת תוך קיום הסדרי שהות נרחבים עם התובע.
לבסוף, וכדי שלא ללבות את הסכסוך, החליט השופט להטיל על הנתבע הוצאות משפט מופחתות של 15,000 שקל בלבד.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד תמר (פיו) סוטיל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.