מאת: עו"ד תמי סלונים
לפסק-הדין בעניין אקסלרוד נ' מזרחי-טפחות
בני-זוג, שהפקידו מיליונים בחשבונם בבנק המזרחי, נדהמו לגלות יום אחד שהחשבון נמצא ביתרת חובה. מי גנב את הכסף ולמה גם הם נושאים באחריות לגניבה? עו"ד תמי סלונים על פרשה מפוקפקת ועל אחריותם של התובעים לכספם.
בשנת 2006 פתחו בני-זוג, שניהם אנשי עסקים המתגוררים ברוסיה, חשבונות עו"ש בבנק מזרחי-טפחות בתל-אביב, בסניף גן-העיר. הזוג הופנה לסניף זה ע"י אזרח ישראלי שהכירו , שאף סייע להם לשכור דירה בעיר. לדבריהם, הוא סיפר להם על קשרים מיוחדים שיש לו בסניף הבנק האמור ועל כן פתחו שם את החשבון.
האישה הפקידה בחשבונה במהלך השנים 2006 ו-2007 סכומים שונים, בסד של כ-5.5 מיליון דולר. כשנה לאחר מכן, בחודש אוגוסט 2008, ביקשו בני-הזוג למשוך מזומנים מהחשבון וגילו, לתדהמתם, כי הכספים שהופקדו נעלמו והחשבון ביתרה שלילית של 530 שקל.
עם גילוי דבר הגניבה התחוור להם כי אותו אדם, שעזר להם במציאת דירה ושלח אותם לסניף הבנק האמור, מוכר למשטרה כחשוד בזיופם והפצתם של דרכונים ותעודות זהות, ושהכסף שנגנב מחשבונם הועבר לחשבונו, המנוהל גם הוא באותו סניף, ע"י עובדת הבנק שפתחה בעבורם את חשבונם.
בני הזוג הגישו תביעה על סך של 25.6 מיליון שקל כנגד בנק המזרחי בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. לטענתם, הכספים הועברו מחשבונם ללא הרשאתם או הסכמתם, תוך שהבנק מסתמך על הוראות העברה שהתקבלו בפקס ושבהם זויפה חתימתם.
עוד טענו בני-הזוג, כי רוב ההעברות בוצעו לחשבונו של אותו מתחזה, והבנק כלל לא בירר מהן זכויותיו בכסף שהועבר לחשבונו, לא כל שכן את כשרות מסמכי העברה. הבנק פעל באופן אוטומטי, מבלי להפעיל מערך ביקורת סביר או אמצעי בדיקה מינימליים, ובכך הפר את הוראות המפקח על הבנקים לעניין ניהול בנקאי תקין .
לטענת הבנק, יש לתלות את האשם ברשלנותם של התובעים, שלא התעניינו כלל בחשבונם במשך שלוש שנים. התובעים אף מסרו לבנק כתובת בה אינם מתגוררים ונמנעו מלמסור מספרי טלפון, בהם אפשר יהיה להשיגם. עוד הוסיף הבנק, כי בעת פתיחת החשבון, הציגו בני-הזוג את אותו מתחזה, שאליו הועברו מרבית הכספים, כאיש אמונם ועושה דברם בישראל .
כל העברה מעל 10,000 שקל מחייבת בדיקה
השופט אליהו בכר דחה את טענות הבנק ופסק כי תפקודו של הבנק לוקה ועומד בניגוד לנהלים בכל עניין העברות הכספים. הוא קבע, כי היה על הבנק לפנות לבני-הזוג על מנת להסדיר את הכתובת למשלוח דואר ולמלא אחר נוהל הודעה טלפונית לפני העברת סכומי כסף העולים על 100,000 שקל .
עוד קבע השופט, כי פקידי הבנק שגו בכך שנתנו אמון באותו מתחזה, וסברו כי הוא איש אמונם של בני-הזוג. היה עליהם לעמוד על כך שאדם זה אינו מחזיק בייפוי-כוח מטעם בני-הזוג, שאף הצהירו במעמד פתיחת החשבון שאין להם נהנים נוספים בחשבון.
סיכומו של דבר, נכתב בפסק הדין, הבנק התנהל בדרך פסולה לאורך השנים בהן ניהל את חשבונם של בני-הזוג ובכך הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, לשמירת כספי לקוחותיו .
לצד זאת קבע השופט, כי התנהלות התובעים יש בה כדי להוות אשם תורם בשיעור של שליש. לדבריו, לאחר הפקדת הסכומים הגבוהים בחשבונה, התרשלו התובעים בכך שלא התעניינו במצב החשבון אף כשביקרו בישראל, ואם היו נוהגים כלקוחות סבירים ובודקים את מצב החשבון אחת לתקופה, יתכן וניתן היה להקטין את הנזקים והדברים לא היו מגיעים להיכן שהגיעו.
על סמך האמור לעיל פסק השופט לתובעים פיצוי העומד על מעל 9 מיליון שקלים וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 500,000 שקל.
הזנחת? שילמת!
עו"ד תמי סלונים, העוסקת בדיני בנקאות, מסכימה עם דעתו של בית המשפט ומברכת על פסק-הדין, אך טוענת שיש כאן משום החמרה יתרה עם הבנק. לדעת עו"ד סלונים, היה מקום לקבוע לתובעים אשם תורם גדול יותר, לאור העובדה שבמשך למעלה משלוש שנים הזניחו השניים את חשבונם, חרף העובדה שביקרו בארץ במהלך התקופה הזאת.
המסקנה המתבקשת היא, ממליצה עו"ד סלונים, שראוי שלקוחות הפותחים חשבונות בנק יבדקו את מצב החשבון ויעמדו בקשר עם הבנקאי שלהם לעיתים מזומנות אם ברצונם לשמור על כספם ועל האינטרסים שלהם.
לפסק הדין בעניין אקסלרוד נ' מזרחי-טפחות
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.