לראשונה: שלוש בנות שהובאו מתרומות ביצית הוכרזו כאחיות

בני זוג חד-מיניים הביאו לעולם ילדות מאותה תורמת אך לא מאותו הזרע. פסק דין תקדימי פרץ את הדרך להכיר בקשרי המשפחה ביניהן באופן רשמי.

"צו אחאות פסיקתי" ראשון מסוגו ניתן לאחרונה בבית המשפט למשפחה בתל-אביב שהכריז באופן תקדימי על שלוש בנות שנולדו לבני זוג חד-מיניים מאותה תרומת ביצית כאחיות בהיבט החוקי-משפטי. פסק הדין של השופטת איריס אילוטוביץ' סגל, שניתן על אף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, עסק בצורך הגובר בהכרה משפטית ב"קשרי אחאות" על רקע השינויים במודלים של היחידה המשפחתית.

ב-2012 נולדה בתם הגדולה של בני הזוג במסגרת הליך פונדקאות בתאילנד, בהפריה שנוצרה מזרעו של אחד מהם ומביצית של תורמת אנונימית. כשנה לאחר מכן נולדו להם תאומות בהליך פונדקאות בנפאל – מהפריה של ביצית מאותה תורמת עם זרעו של בן הזוג השני.

במקביל להליכי אבהות וצווי הורות פסיקתיים לבן הזוג שאינו האב הביולוגי של כל אחת מהבנות, ביקשו בני הזוג להכריז על שלוש בנותיהם כאחיות מבחינת חוקית-משפטית, על בסיס המטען הגנטי המשותף.

היועץ המשפטי לממשלה אמנם הכיר בכך שמדובר באחיות לכל דבר ועניין לנוכח צווי ההורות והאבהות אך התנגד לפסק דין שמכריז על כך בהתבסס על ה-DNA של התורמת האנונימית. נטען כי להכרזה כזו יש השלכות משפטיות מרחיקות לכת בין היתר בשל העובדה שחוק תרומת ביציות מחייב ניתוק של הקשר ההורי-משפטי בין תורמת הביצית לבין הוולד.

לשקף את המציאות

אלא שהשופטת איריס אילוטוביץ' סגל קבעה כי המציאות הנוכחית, שבה מתקיימים תאים משפחתיים מסוגים שונים, יש מקום להכיר בקשרי אחאות בין ילדים שהובאו לעולם בטכניקות הולדה חדשניות בין אם יש ביניהם קשר גנטי ובין אם לא. בכך, יצרה השופטת בפעם הראשונה "צו אחאות פסיקתי" שמכיר משפטית בקשרי משפחה בין ילדים שנולדו לתא משפחתי אחד.

השופטת הבהירה כי כאשר קיים קשר גנטי בין הילדים ל"אשרור המשפטי" חשיבות גדולה מבחינה רפואית. למשל, במקרים שבהם יש צורך בתורם בעל אותו מטען גנטי. עניין נוסף הוא ההיבטים הפליליים והמוסריים שיש להכרה בקשר המשפחתי, המאפשרת למנוע גילוי עריות ונישואי אחים. כאשר אין קשר גנטי והוא מתקיים מעצם העובדה שהילדים גדלים במשפחה אחת, החשיבות מתבטאת הן ברמה הרגשית-פסיכולוגית והן נוכח הזכויות המשפטיות הצומחות מקשרי ה"אחאות", בין היתר בדיני ירושה, מזונות, מיסים וביטוח לאומי.

עם זאת, השופטת הדגישה שההסדרים המשפטיים חייבים להבחין בין מקרים שבהם יש קשר אחאי-משפחתי מובהק, כאשר כוונת ההורים הייתה להקים תא משפחתי אחד, לבין מקרים של צאצאי תרומת זרע או ביצית הגדלים בבתים נפרדים ואין ביניהם כל קשר – אז ראוי להקפיד על אנונימיות כדי לעודד את המשך מתן התרומות.

לגופו של המקרה הנוכחי, השופטת קבעה כי לשלוש הבנות, החיות יחד ורואות אחת בשנייה כאחיות, הזכות לקבל הכרה משפטית-חוקית עצמאית ונפרדת מהקשר עם ההורים שלהן – גם מכוח הזיקה הגנטית וגם על בסיס קשרי האהבות המשפטיים. באופן הזה הקשר, על כל היבטיו, יוכל להישמר תמיד גם אם חלילה האבות ייפרדו או שאחד מהם יתנגד לו.

"מתן גושפנקה משפטית והכרה בתא המשפחתי שלפניי, ובקשרי האחאות על כלל הנפקויות הנלוות לכך, תוך שיקוף סיפור חייהן של הבנות ושימור האמת הפנימית אליה הן נולדו, יש בה כדי להאיר והבטיח את חוסן בניית הזהות והאדם שהן תהיינה", נכתב.

• ב"כ התובעים: עו"ד לענייני משפחה רון בלורן גלבוע
• לא צוינו שמות עורכי דין מטעם היועץ המשפטי לממשלה ולשכת העבודה והרווחה תל-אביב

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.