הניצול ביקש לקבל קצבה חודשית בהתאם לחוק ההטבות לניצולי שואה מאחר ששהה בגטו בינקותו. הרשות לזכויות ניצולי השואה דחתה את בקשתו אך ערעורו התקבל בבית המשפט המחוזי.
לפי חוק ההטבות לניצולי שואה, ניצולים ששהו בגטו זכאים לתגמול חודשי והטבות נלוות. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש ניצול שואה על החלטת הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר שלא להעניק לו את הקצבה החודשית. השופטים קבעו כי החלטת הרשות לדחות את טענתו כי שהה בגטו מינסק בין השנים 1941-1943 אינה מבוססת והמסמכים דווקא תומכים בגרסתו.
אדם כבן 78, המוכר על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר כזכאי לקבלת מענק שנתי לפי חוק ההטבות, פנה לרשות בבקשה לקבל קצבה חודשית בהתאם לחוק. הוא טען כי הוא זכאי לקצבה מאחר שכשהיה פעוט שהה עם הוריו בגטו מינסק מאוגוסט 1941 ועד מרץ 1943.
הרשות דחתה את בקשתו והוא הגיש ערר לוועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. בפברואר 2018 דחתה הוועדה את הערר לאחר שקבעה כי חלק מהמסמכים שהגיש הם בשפה הגרמנית ולא תורגמו. עוד היא קבעה כי ממסמך של הצלב האדום יש להסיק כי המשפחה עזבה את מינסק לפני שהגטו סגר את שעריו.
הניצול, שייצג את עצמו, לא השלים עם הדחייה והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הוא טען כי בפני ועדת הערר הונחו מסמכים מתורגמים. עוד לדבריו, מסקנת הוועדה לא מתיישבת עם העובדה שתביעה שהגישה אמו לקבלת קצבה חודשית על בסיס השהיה בגטו התקבלה ועם אישור הצלב האדום, בו לא מופיע תאריך העזיבה שהרשות מבקשת לייחס למשפחתו.
בנפש חפצה
השופטים יהודית שבח, שאול שוחט ויונה אטדגי קיבלו את הערעור. הם קבעו כי תרגום המסמכים היה מונח בפני ועדת הערר ובכל מקרה ניתן להבחין בתאריכים גם בנוסח המקורי.
לדברי השופטים, הוועדה ביססה את מסקנתה בעיקר על אישור הצלב האדום כפי שתורגם לעברית. בתרגום מופיע התאריך ״יולי 1941״ וממנו הסיקה הוועדה כי המשפחה נמלטה ממינסק בשנה זו ועוד בטרם סגר הגטו את שעריו.
ואולם, המסמך המקורי אינו תואם את פרשנות הוועדה שכן מופיע בו הכיתוב ״/4״ (הספרה 4 עם לוכסן אחריה) ולא ״41״. כלל לא ברור כי כיתוב זה מבטא תאריך וגם אם מדובר בתאריך הרי שאופן כתיבתו לא מתיישב עם תאריכים אחרים במסמך. לקביעת השופטים, דווקא עריכת המסמך ב-1943 תומכת בטענת המערער כי המשפחה ברחה מהגטו רק בשנה זו.
״אף בלא שניתן את הדעת למטרתו הסוציאלית של חוק ההטבות ולצורך לבחון את התביעות לפיו בלב פתוח, באוזן שומעת ובנפש חפצה, הרי די בראיות שהוגשו על ידי המערער על מנת לחצות את משוכת מאזן ההסתברות הנדרשת במשפט האזרחי – באופן המצדיק את קבלת תביעתו״, סיכמו השופטים.
בסופו של דבר נקבע כי על הרשות להכיר בתביעת המערער לפי חוק ההטבות ולהעניק לו קצבה חודשית.
לפסק הדין המלא בתיק 20050-03-18
- ב״כ המערער: בעצמו
- ב״כ המשיבה: עו״ד מיכאל עשור
עו"ד דינה סרי
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.