אדם שערך הליך גישור בין בני זוג הגיש תצהיר לתמיכה בתביעה שהגישה האישה נגד בעלה. לתצהיר הוא צירף מסרונים ששלח לו הבעל. בפסק דין נוקב נקבע כי הפר את חובת הסודיות
בעל ואישה נקלעו לסכסוך משפחתי ושכרו את שירותיו של מגשר על מנת שיסייע להם. כמה שנים לאחר הגישור הגישה האישה תביעה נגד בעלה. המגשר הגיש תצהיר לתמיכה בתביעתה אליו צירף מסרונים ששלח לו הבעל בהליך הגישור. השופטת כוכבה לוי קבעה שהתנהלות המגשר הייתה חסרת תום לב ופוגענית וחייבה אותו לפצות את הבעל.
הסיפור החל ב-2011 כשבין התובע לבין זוגתו דאז פרץ סכסוך. האישה הכירה את המגשר מהתקופה בה גרה בתל אביב בצעירותה והשניים פנו אליו בבקשה שיגשר ביניהם. הוא הסכים וגבה מקדמה בסך 4,000 שקל ששולמה על ידי הבעל.
הליך הגישור לא הסתיים בהסכם גישור אך השניים המשיכו לחיות יחד לתקופה נוספת של מספר שנים. בסופו של דבר הם התגרשו ב-2018.
הבעל סיפר כי לאחר הגירושין הגישה נגדו גרושתו תביעת נזיקין. במסגרת התביעה הגיש המגשר תצהיר עדות ראשית לתמיכה בטענות האישה. לתצהיר הוא צירף פלטי מסרונים שכללו הודעות ששלח למגשר במסגרת הליך הגישור.
לטענת התובע, בכך חשף המגשר את פרטי המשא ומתן בין הצדדים בהליך הגישור. החשיפה הציגה אותו באופן ״בעייתי״ בפני בית המשפט.
הוא הוסיף כי אף שהתצהיר נפסל בהליך ההוא הנתבע הפר את חובת הסודיות כמו גם את חובת החיסיון החלה על הליכי הגישור.
הנתבע טען כי כלל לא גישר בין התובע לאשתו דאז ולא חלה עליו חובת סודיות. לשיטתו, הוא אמר לבני הזוג כי מכיוון שהוא מיודד עם האישה לא יוכל לשמש כמגשר נייטרלי הוגן. לדבריו, הוא רק נענה לתחינות התובע להחזיר את אשתו לביתם המשותף והסביר כי התשלום שגבה מהתובע לא היה שכר גישור אלא שכר ראוי על העבודה הקשה שעשה למענם.
הציג את חולשתו
השופטת כוכבה לוי מבית משפט השלום בתל אביב קבעה כי גרסת הנתבע שקרית והוא אכן שימש כמגשר בין התובע לאשתו. ״מסד הראיות שהוגש לתיק, סותר סתירה בוטה את גירסת ההגנה של הנתבע על פיה ניסה לסייע כביכול , בעיקר לאישה אליה היה מקורב עוד מימים ימימה״, כתבה.
היא הוסיפה כי על הליך הגישור חלות תקנות המחייבות את המגשר בחובת סודיות חד משמעית. חובה זו הופרה באופן בוטה על ידי הנתבע בתצהיר שהגיש לתמיכה בתביעת הנזיקין שהגישה האישה נגד התובע.
בנוסף, הנתבע הפר את הסכם הגישור בעל פה שנכרת בין הצדדים, שאחד מתנאיו היסודיים היה חובת שמירת סודיות של הליך הגישור וכל מסמך שנמסר בגדרו.
לעניין הנזק כתבה השופטת כי הנתבע גרם לתובע מבוכה רבה בפני בית המשפט, תוך חשיפתו באור מאוד ספציפי שאינו בהכרח חיובי והציגה אותו בחולשתו. כמו כן, הוא ניהל את הליך הגישור לא בתום לב ובחר לצדד ולשרת צד אחד בלבד, את האישה.
בסכום הפיצוי הביאה השופטת בחשבון את העובדה שלא מדובר רק בעניינו של התובע שכן שמירה על סודיות המידע שמוסר צד לגישור היא אינטרס ציבורי. עוד היא קבעה כי הנתבע חשף את המסרונים בכוונה לפגוע בתובע ויש לחייבו בפיצוי מוגבר.
בסופו של דבר חויב הנתבע בפיצוי של 60,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 12,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד שי דקס, עו"ד אורון סלמון
- ב״כ הנתבע: לא צוין
עו״ד אורי דון יחייא
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.